תחקיר אירוע

תחקיר אירוע – יוני 2006

תאור האירוע

הטייס המריא מראשון לצפון הארץ בנתיב: ראשון – מגידו – סובב כנרת – מגידו – ראשון.

לפני ההמראה ממגידו לראשון (בנתיב הטיסה האחרון) תדלק הטייס 10 ליטר, והעריך עפ"י תדלוק קודם + חישובי טיסה עד כה + הכרת קריאת מדי הדלק, שיש לו מספיק דלק להגיע לראשון בתוספת של רזרבה מסוימת.אחר התדלוק במגידו לא בדק הטייס את הכמויות במיכלים באמצעות מוט-מדיד מה שבד"כ נהג לעשות בכל חניה (מדידים חשמליים במקרים רבים מזייפים).

בחצי הדרך בין מגידו לראשון הראו מדי הדלק החשמליים בשתי הכנפיים (אין במטוס מדידים אחרים) שהכמות נמוכה מאד (התנדנדו בין אפס לכמות קטנה). הכמות הייתה נמוכה מזו שהעריך שצריכה להיות בכנפיים.

באזור צומת קסם העריך הטייס שיתכן ולא יוכל להגיע עד ראשון עם כמות הדלק שהראו המדידים החשמליים. בנוסף, לטענתו מזג האוויר היה מחותחת והוא הרגיש מאד לא נוח להמשיך בנתיב הרגיל לראשון כשהמטוס מיטלטל והמדידים מראים קרוב לאפס.

הטייס יצר קשר עם שדה דב, דווח לו על מיקומו והחשש שלו לגבי כמות הדלק שבמיכליו, וביקש ממנו לטוס לשדה דב ומשם לאורך החוף דרומה למנחת ראשון.

שיקוליו של הטייס היו:

הנתיב דרך שדה דב לראשון קצר יותר מהנתיב דרך קסם – מזרחית לנתב"ג – ומשם בנתיב הרגיל לראשון.
מזג האוויר מחותחת בנתיב הרגיל, ואילו באזור החוף אמור להיות שקט יותר.
מעל שדה דב יוכל לקחת החלטה אם להמשיך דרומה או לנחות בשדה דב.

הטייס קיבל אישור משדה דב לטפס ל- 800 רגל ולטוס לכיוון צומת הקנטרי ומשם לשדה דב (בנתיב שאינו עובר מעל השטח הבנוי).
הפקח שאל אותו מספר פעמים אם הוא "מכריז חירום", ואם כן הוא יכול לנחות בשדה דב.
הטייס מודיע כל הזמן שאינו "מכריז חירום", בינתיים הכל בסדר, וממשיך דרומה בנתיב שנתן לו הפקח לאורך החוף לתל יונה ומשם למנחת ראשון בגובה 800 רגל.
הטייס נחת בשלום ובבטחה בראשון.

הערות והארות

כאשר טסים טיסת כף ותוך כדי כך בודקים מדי פעם את המכשירים ואת כמות הדלק, ורואים שהכמות נמוכה מתחילים להרגיש אי נוח במושב.

כאשר רואים שמדי הדלק מראים שהכמות אפס למרות שעל-פי חישוב זה לא צריך להיות כך – הלחץ גדול עוד יותר, ומתגנב חשש שאולי טעינו בחישוב או בהערכה, או אולי יש לנו נזילת דלק כלשהי.

אם בוחנים את השתלשלות האירוע נראה שהטייס לא חרג מהנוהלים או עבר עבירה כלשהי בכל קטע הטיסה מאזור צומת קסם ועד סיום חציית שדה דב מכוון שהייה בקשר עם הפקח, קיבל ממנו הוראות וביצע אותן כנדרש.

ובכל זאת ניתן ללמוד כמה דברים מהאירוע:

נתיב הטיסה מאזור צומת קסם למנחת ראשון בנתיב המזרחי שעוקף את נתב"ג די זהה באורכו לנתיב מצומת קסם מערבה דרך הקנטרי דרומה לאורך החוף – כ- 22nm (כ- 20 דקות טיסה באז"מ).בנספח מצורפת מפה סכמטית של האזור.

בנתיב המערבי, זה שעובר לאורך החוף, טסים רוב הזמן צמוד לשטח מאוכלס, והאזורים האפשריים לנחיתת אונס (בגלל כיבוי מנוע), למעט כמובן כאשר קרובים לשדה-דב, מאד מועטים ובעיתיים לביצוע. זאת אם נשווה לשטחים הפתוחים יחסית בנתיב המזרחי עוקף נתב"ג.

כניסת אז"מ ל- CTR של שדה-דב היא בד"כ בעיתית ובטיחותית זאת משום שמצטרפים אליו מטוסים בהפרשי מהירויות גבוהים (מ- 110k של מטוסים קלים ומסוקים ועד 180k של מטוסי תובלה וסילון קלים) במרחב מאד קטן וצפוף, ולאז"מ גם אין זע"ט, כך שמטוסים בעלי יכולת לזהות משיבי מכ"מ (TCAS) אינם יכולים לזהות אותו. זו אחת הסיבות העיקריות שלא נותנים לנו לטוס באזור זה.

כאשר שואל הפקח את הטייס האם הוא "מכריז חירום" יש לכך משמעות. אם תשובת הטייס חיובית אזי הפקח יעשה מאמץ לתת לכלי טיס עדיפות בכל בקשה שיבקש, ואף יפנה את המרחב ממטוסים או ימתין אותם באזור, כל זאת כדי לעזור לטייס לנחות בשלום.

הטייס ידרש לאחר מכן למלא דוח לרשויות התעופה ולהסביר את נימוקיו להכרזת החירום.

אם התשובה שלילית, יכול הפקח לסרב לאשר למטוס בתחום הפיקוח שלו מהסיבה שהוזכרה בסעיף הקודם.

במקרה הנ"ל פעל הפקח ברוח אוהדת לבקשת הטייס.

כדאי להכיר את מנחתי האז"מ בנתיבי הטיסה שלנו, ולזכור שתמיד נוכל לפנות אליהם ולנחות שם במקרה חירום, בעיקר אם זו בעיה שמאפשרת להמשיך לטוס עוד מספר דקות.

מצומת קסם אפשר לנחות במנחתים המוכרים לנו: הדרים, רונית, יקום או תנובות שמרחקם מהצומת 10 עד 12 מייל ימי (כ- 10 דקות טיסה באז"מ).

בנוסף, קרוב יותר לצומת קסם ישנם עוד 2 מנחתים שלא מתופעלים בשגרה, אך במקרה חירום אפשר, ואולי אף רצוי להשתמש בהם – מנחת במושב אלישמע (ליד הוד השרון), ומנחת קרוב אליו צמוד למתקן הטיהור.

סיכום

הטייס שביצע את שינוי הכיוון בנתיב מצומת קסם דרך שדה-דב במקום בנתיב המזרחי העוקף את נתב"ג לא חרג מהנוהלים זאת מכיוון שהיה כל הזמן בקשר עם פיקוח השדה ופעל עפ"י הנחיותיו.

ניסיונו מתחום התעופה הכללית עזר לו בכך שהכיר את התדרים ואת הנתיבים של שדה-דב.

השיקול לבחור בנתיב המערבי על-פני המזרחי היה לדעתי שגוי, מהסיבות:

הנתיב המערבי דרך שדה-דב בעייתי יותר מבחינת שטחים לנחיתת חירום.

אם יש חשש שכמות הדלק לא תאפשר להגיע ליעד, רצוי לבצע נחיתה מתוכננת במנחת מוכר וקרוב, לבדוק את המצב ולהחליט האם וכיצד להמשיך בטיסה.

ולבסוף במסר אישי לכל חברי העמותה באמצעות תחקיר אירוע זה: אני רוצה להודות לטייס שנאות לספר את כל האירוע ושיתף אותי בכל התלבטויותיו ושיקוליו, כל זאת במטרה לתחקר ולנסות ללמוד ממנו כמה שניתן.

אחת המטרות ששמנו לנו בעמותה – תחקור אירועים בשיתוף מלא ואפילו ביוזמת הטייסים כדי שכולנו נגדיל במקצת את המקצוענות, ונקטין את הסיכון הבטיחותי.

והלוואי שלא יהיו אירועים !

תחקר וערך: יואל ניר

נספח

הנתיב הצהוב – מצומת קסם דרך החוף לראשון

הנתיב הסגול – מצומת קסם דרך עוקף נתב"ג לראשון