חדשות תעופה בקצרה – מרץ 2007
· חברת הקליפס, יצרנית המטוס הקליפס 500, שהינו המוביל בקטגורית מטוסי ה-VLJ (מטוסי סילון קלים מאוד) עם 2,500 הזמנות (!!), מתוך סך הזמנות של כ- 4,000 מטוסים מ- 14 דגמים בקטגוריה זו, נתקלת בקשיים רבים מצד חלק מהספקים העיקריים שלה וכתוצאה מכך הרישוי נגרר והתעכב במהלך 2006 וקצב האספקה כיום איטי ביותר. הדברים אמורים בעיקר לגבי יצרנית האויוניקה, חברת AVIDYNE, שחברת הקליפס ניתקה איתה את הקשרים לאחרונה ומציעה עתה ללקוחותיה חבילת איוניקה תחליפית, משופרת מהקודמת ומוכנה להחליף את האויוניקה למטוסים שסופקו באויוניקה החדשה וכל זאת מבלי לשנות את המחיר, בינתיים, העומד כיום על 1.54 מיליון דולר. לדברי מנהל החברה, בעיות אלו לא תפגענה בקצב האספקה, אולם לדעת אנליסטים בתחום הבעיות המתמשכות תגרומנה להקליפס לאבד לקוחות לטובת יצרנים אחרים ולאי-עמידה בקצב האספקה המתוכנן.
· יצרנית המצנחים BRS סיפקה עד כה 25,000 מצנחים, מהם 3,100 מצנחים עבור מטוסים שנקלעו למצבי חירום ורובם הותקנו במטוסיה של חברת צירוס שמצנחי חירום אלו הינם ציוד סטנדרטי במטוסיה. החברה מפתחת כיום את הדור הבא של המצנחים למטוסים והיא מתכננת שני דגמים: האחד למטוסים שמשקלם עד 3,600 ליברות וקוטרו 16.5 מ' והשני למטוסים שמשקלם עד 5,500 ליברות וקוטרו 20 מ'. הזמן לפתיחה מלאה של המצנחים החדשים הוקטן מ- 15 שניות ל- 8 שניות ומהירות הגלישה בגובה 5,000 רגל הוקטנה מ- 8.2 שנייה/מ' ל- 7.6 שנייה/מ'. חברת דיימונד האוסטרית תהיה הראשונה להשתמש במצנח הגדול וזאת עבור מטוס הסילון מתוצרתה, ה- D-JET מקטגורית ה- VLJ שאמור להיכנס בקרוב לשירות.
· מנוע סילון חדשני ויעיל במיוחד, מפותח בימים אלו ע"י חברת "R-JET הנדסה" הישראלית בתמיכת משרד הבטחון. החברה מורכבת ברובה מיוצאי רוסיה וברית- המועצות שעבדו שם בתעשיות התעופתיות. במנוע תא שריפה טבעתי המסתובב יחד עם המדחס והטורבינה ומבנהו פשוט יותר ואינו כולל חלקים יקרים דוגמת הסטטור של הטורבינה והדפיוזר של המדחס. העיקרון ניתן ליישום במנועי סילון מסוגים שונים וכך לדוגמא במנוע טורבו-פרופ' בעל הספק של 640 כ"ס היעילות הטרמית היא של 32% לעומת 23% במנוע קונבנציונלי ותצרוכת הדלק הסגולית היא 0.43 ליברה/כ"ס/שעה לעומת 0.63-0.65 במנועים הנוכחיים.
מנוע הדגמה כבר נוסה ולדברי החברה התוצאות מאוד מעודדות. החברה נמצאת במו"מ עם מספר יצרני מנועים בעולם ליישום הטכנולוגיה החדשה ולדבריה עם השקעה נוספת של 25 מיליון דולר ניתן יהיה להגיע לייצור סדרתי תוך 3 שנים.
· חברה צרפתית זכתה במכרז של משרד ההגנה הבריטי לפיתוח מערכת הזנקה אלקטרומגנטית ממסילה. המערכת נועדה להזניק כטב"מים (כלי טייס בלתי מאוייש) או מטוסים מאויישים ממסילות שיגור קצרות הן ביבשה והן בים. כיום מוזנקים מטוסים מנושאות מטוסים באמצעות מעוט קיטור וכטב"מים מוזנקים ממסילות שיגור באמצעות לחץ אוויר או באופן הידראולי או באמצעות כבל גמיש בדומה לרוגטקה.
· חיל-האוויר האמריקאי סיים סידרת ניסויים בדלק סינטטי למטוסים שמופק מגז טבעי. הניסויים נערכו ע"י מפציץ B-52 ובהם ערבבו דלק סילוני סטנדרטי עם הדלק הסינטטי ביחס של 50:50. תיפעול המטוס נעשה בתנאים שונים, כולל בטמפרטורה של C° 22- על הקרקע והתוצאות היו מעודדות ולא נתגלו בעיות או קשיי תיפעול. לצורך הניסויים רכש חיל-האוויר 379,000 ליטר של דלק סינטטי מיצרנית בארה"ב במחיר של 5.3 ליטר/$, אולם הצפי הוא שהמחיר יוזל בהרבה אם השימוש בדלק כזה יתרחב לשימוש צבאי ויגלוש גם לשוק האזרחי. חיל-האוויר האמריקאי מתכונן להמשיך ולפתח את הנושא ומתכוון להכשיר את כל מטוסיו לתיפעול גם עם דלק סינטטי עד שנת 2010.
· הסוכנות למחקרים מתקדמים של משרד ההגנה האמריקאי (DARPA), פרסמה פרטי מספר פרוייקטים חדשים שבכוונתה להתחיל בשנת 2008: פיתוח כטב"מ לשהות ארוכה ושיוט בגובה רב שבהיות מאיץ רקטי מחובר אליו, הוא יהיה מסוגל להגיע לכל מקום בעולם תוך 1-2 שעות מרגע שיגורו בארה"ב. כטב"מ אחר שפיתוחו יחל בשנה הבאה נועד לשיוט בגובה רב מאוד ולשהות ארוכה מאוד שתימדד בחודשים (!!) וזאת באמצעות תאי שמש ויכולת אגירת אנרגיה. בתחום החלל מתכננת הסוכנות פיתוח ננו-לוויינים שמשקלם 1-10 ק"ג, שניתן לשגרם בהתרעה קצרה, ויתכן שישוגרו ממטוסי קרב באמצעות טילי אוויר-אוויר מותאמים. לוויינים אלו יהיו קשים לאיתור ותפקידם יהיה לבדוק לוויינים אחרים הנמצאים במסלול. רעיונות דומים הועלו ע"י התעשיות הבטחוניות בארץ כדי לאפשר לחיל-האוויר ולמערכת הבטחון איסוף מודיעין מהיר באמצעות ננו-לוויינים זריזים וזולים.
· סוכנות החלל האירופית יחד עם הסוכנות הגרמנית ויצרן פרטי מתכננים בניית לוויין בשם הרמס, שנועד לתדלק לווייני תקשורת ולהאריך את חייהם. לוויינים שומרים על מסלולם המדוייק באמצעות מנועים רקטיים קטנים המותקנים בהם ואשר מופעלים מעת לעת ומבצעים תיקונים או שינויי מסלול. כאשר הדלק למנועים אלו אוזל, אין אפשרות לבצע תיקונים ולוויינים שעלותם נמדדת לעיתים במאות מיליוני דולר, עלולים לסטות ממסלולם ולהפסיק לתפקד. ההרמס אמור לשקול 350 ק"ג והוא יהיה מסוגל לתדלק שלושה לווייני תקשורת במסלול גיאוסינכרוני (בגובה 36,000 ק"מ) בכל משימה, כאשר עלות תדלוק 50 ק"ג דלק תעלה 10 מיליון אירו. ניתן יהיה גם להצמיד מנוע רקטי קטן עם 50 ק"ג דלק ללוויין מקבל השירות כדי לשנות את מסלולו וזאת בעלות של 5 מיליון אירו ובעתיד אפשר יהיה לתדלקו שוב.
ערך: דוד קומפורטי