טיסה גרועה במיוחד

טיסה גרועה במיוחד
במשך כעשרים שנה ביצע יובב את מבחני הטיסה הדו-שנתיים להוכחת רמה אצל אותו הבוחן. הוא והבוחן היו חברים טובים, שרר ביניהם אמון רב, שרתו יחד באותה יחידה בחיל-האוויר, למדו באותם מוסדות השכלה בארץ ובארה"ב, אז למה לשנות.
רצה הגורל ודווקא באותה שנה כשהתקרב מועד טיסת המבחן שהה מדריכו-בוחנו בניכר בסדרת ניסויים והדגמות טיסתיות. יובב קבע עם מדריך אחר, לא מוכר, אפילו את שמו לא זכר. אמרו לו בחברה שהוא בסדר. ברמתו, מה כבר יכול לקרות, תהה לעצמו.
יום לפני הטיסה בילה בכנס מקצועי במלון דן פנורמה בת"א. כבר בתור לקבלת כרטיס המשתתף כשהוא נזכר בבדיחה השחוקה של "למה יותר טוב לעשות סקס מאשר לאונן?!", והתשובה המפתיעה: "כי פוגשים אנשים", פגש את חצי העולם ואחותו, כנהוג לומר במחוזותינו. חברים מחיל האוויר, מן התותחנים, מן הטכניון ומטיסותיו. השמחה רבה. נהנה לראות את שמו מודפס על התג עם שם החברה מתנוסס מעליו. עכשיו לא יצטרכו לשאול, מאיפה אתה מוכר לי, או תזכיר לי איך קוראים לך חוץ מ"אבו-זקן".
עוד הוא תולה את תיק המשתתף על כתפו, מפנה ידיו לצקת קפה מקנקן החרסינה המהודר, משגיח שלא יתיז בשוגג על שטיחי "מקיר אל קיר" הכבדים המכסים את רצפת האולם, והנה נופלת על צווארו, לא פחות ולא יותר, מינה, חברתו מלפני כשני עשורי שנים.
לולא חששתי להרחיק את קוראיי התעופתיים הייתי שוקע בתאורה של הגברת שכמו יין משובח השביחה ויפתה במרוצת השנים מאז הסתיים הרומן בין השניים.
גם אנשי המכירות המתחזים למרצים מקצועיים, כנהוג בכנסים מסוג זה, לא הצליחו להסיח את דעת מינה ויובב איש מרעהו. כשהיא מלווה ברקע של שקפי פאואר פוינט עם אנימציות משוכללות המיועדות להסיט את הצופים מריקנותם החדשנית, עשתה אהבתם הנושנה קאם-בק תלול.
לא פלא שקצת לפני הפסקת הצוהריים הרשמית פרשו (בלשון של פעם – "התפלחו" ובלשון של היום "הבריזו") שניהם מקהל הטכנוקרטים למסעדה שקטה ואינטימית בה השלימו את תקציר קורותיהם תוך שהם מכלים שני בקבוקי יין לבן מתוצרת מקומית.
אולי היין, אולי הגלים הכחולים המתנפצים אל סלע אנדרומדה ומותירים שובל לבן מקציף ותוסס, אולי שיח הבוגנוויליה סגול הפרחים המוכיח למה הוא נקרא ע"י בני המקום הערביים "מג'נונה" (משוגעת) ואולי העובדה שכבר היו נאהבים בעבר הרחוק ואין חידוש או חשש לבגידה בבן/בת הזוג במגעים אינטימיים ביניהם, גרמו להם להחמיץ את מושבי אחה"צ של הכנס ולהגיע קלוחים, רעננים וזוהרים למושב הסיום של הכנס אחרי שנזכרו בנעימויות של פעם והוכיחו איש לרעהו שאין כמו חידושה של אהבה נושנה להסרת עול השנים החולפות.
בהרצאת הסכום של הכנס שהועברה ע"י אישיות רמת דרג נזכרו השניים לספר גם על בני זוגם וכך התברר ליובב שבעלה של מינה מזה עשור הוא מדריך טיס מקצועי בשדה התעופה של הרצלייה, ארדון שמו.
כמובן, נשגבות דרכי האל , ומי אם לא מר ארדון היה בוחנו של ידידנו הפוחז.
ברכת בוקר טוב חגיגית מלווה בחיוך קדמה את פני יובב בדוחפו את דלת הכניסה, תיק הטיסה שלו הסתבך בידית והוא בקושי הצליח לשמור על איזונו. "הגעתי לפני הזמן", התנצל עוד לפני שהואשם. "יפה מאוד מצידך", חייך רב הבוחן כשהוא מושיט ידו ליובב: "נעים מאוד, אני גור ארדון, הבוחן שלך, ואני מניח שבפגישתכם אתמול הצלחת לגלות שאני גם בעלה של מינה ידידתך משכבר הימים...".
"שיט, היא ספרה לו, הוא יודע", טרטרה מחשבתו של יובב כשטלטל בנמרצות את ידו של הבוחן. רשם את הטיסה בספר החברה כשרק בעזרת כוח שליטה עצמי רב שמר את ידו הרועדת מלחרוג מן השורות, לקח את מפתחות הדלתא-אקס-ריי [ססנה 172 עם כן נסע מתקפל ופסיעה משתנה לשאינם יודעי ח"ן (= חכנת הנסתר)], החזיר חיוך מאולץ לפקידה התורנית, ויחד פסעו שניהם למטוס. "אין סיכוי שאגיע אפילו למטוס", חשב, "הוא בטח יכשיל אותי עוד לפני שאפתח את הדלת".
"אתה נראה קצת מתוח", ניסה בוחן ארדון לשחרר את המתח ולחמם את היחסים, "אני בשבילך שקוף. תתנהג טבעי כאילו אני לא קיים...". "אולי אבקש מישהו אחר באמתלתה שאני חש ברע", התלבט ידידנו הנבחן כשהוא מתקשה לשרבב את המפתח למקומו לפתיחת הדלת. כשהתרומם מבדיקת פתח הניקוז בגחון (רק במטוס הזה הוא הכיר פתח כזה) כמובן שנחבל קלות בפרופלור כשראה מבעד לגחון המטוס את רגליו הדקיקות והארוכות של בעלה של אהבתו המחודשת מאתמול.
לפני הכניסה לתא שלף יובב את ידית כן הנסע ממצבה המכונס וגם פעולה פשוטה זו נתקלה בקשיים. הידית שתפה פעולה עם הבוחן ונתקעה במקומה. "תעזוב זאת", ייעץ גור ארדון, "חבל על הזמן של שנינו".
"מסלול בשימוש שתיים תשע", נשמע קולו של הפקח ומיד אחרי זה זינק המטוס, בדק מעצורים ופנה שמאלה למסלול 11. "תבלבלת!", ניסה גור להרגיעו, ויובב בקול נכאים: "בדיקת היגוי קרקע" ונעמד על דוושת ימין בהוסיפו סל"ד לפניה ימינה.
רק בבצרה כשחש שהמטוס קצת איטי נזכר המאהב הנלהב להרים מדפים וגור ציין: "עירנות יפה, אין כמו תיקון טעויות בטיסה...".
כשניסה לכוון את הסל"ד ואת לחץ הסעפת רעדו אצבעותיו. "מה קרה לאצבעותיך?!" שמע בדמיונו את גור לועג כשברקע קולה החושני והמלטף של מינה מלפני עשרים וארבע שעות מהדהד בזיכרונו, "אני אוהבת את מגע אצבעותיך העדין אבל נחוש...". קיבלו את אזור אימונים מספר תשע. עוד לפני שנכנסנו לאזור שאל גור בטבעיות: "מה אתה רוצה להראות לי שאתה יודע? במה אתה טוב?". "בלהתעסק עם רעייתך המקסימה", נתקעה המחשבה בראשו של יובב, ומלמל: "טיפוס איטי באסים". "טפס!", שילב גור ידיו מאחורי עורפו ונשען לאחור. בגובה 2000 רגל התיישר במהירות 60 וניסה להדגים טיסה במהירות איטית עם ובלי מדפים. המטוס המיר אנרגיה קינטית בפוטנציאלית ולהפך באמפליטודה של 50 רגל (זו דרך מחוכמת למדי לספר לקורא האינטליגנטי שהמטוס תפר את האופק וששמירת הגובה של ידידנו המחזר הנלהב לא הייתה משהו). טס איטי עם מדפים מורדים לעשר מעלות. "למה רק עשר מעלות?", תהה גור. "כי מעל 12 מעלות המדפים כבר לא תורמים עילוי אלא רק גרר, אז אולי לנחיתה זה טוב, אבל לטיסה איטית מספיק בין 10 ל-15 מעלות", נימק. "אני רואה שבתיאוריה אתה חזק", הקניטו גור. שוב חזרה דמותה החושנית של רעיית הבוחן לקוקפיט. "הוא בטח מרמז משהו בהערתו", נקרה בראשו ההקנטה והמטוס איבד כמאה רגל. הרים מדפים ושלח ידו לדחוף את המצערת קדימה. "ומה עם הפסיעה?!" עצר גור את ידו השלוחה.
"עוד פשלה, לא היום שלי, אבקש לחזור ונגמור את העינוי המתמשך הזה. הוא בטח יודע על עלילות אתמול.." טיפסה מחשבתו של יובב כשהמטוס שוקע.
"תירגע ידידי" ניסה גור, "וזה גם לא נורא לחייך לבדיחות שלי". פניות ימינה ושמאלה בהטיות של ארבעים וחמש מעלות עברו בשלום אבל בביצוע 360 מעלות פניה בהטיה של 60 מעלות, תפר את האופק וירד ועלה כמאה רגל במהלך הסיבוב. גור שתק. "לא רק שהוא יודע", ניקר קולו הפנימי של יובב, "הוא גם שותק כנקמה". בסיבוב השלישי הצליח להתייצב. "עשית הסבה לתופרת?!", לחש גור כשיובב מתרגם זאת כרמז נוסף במכת הרמיזות.
הדגמת הזדקרויות בוצעה עם גלגלים מטה ומדפים מטה. כשירדה המהירות מתחת לחמישים קשר שיחרר יובב את הסטיק והוריד את האף. "מה אתה מגמר כל כך מוקדם?", התעניין גור, "תמיד זה כך אצלך?". רגליו של יובב נכנסו לויברציות בלתי נשלטות כאילו היו מונחות על דוושותיו של מטוס פנטום כאשר מד זווית ההתקפה מתריע על מעבר מגבלה (חיווי ז"ה גבוהה בפנטום מתבצע ע"י מרעד-שייקר ברגליים...). "מה היא כבר סיפרה לו?!".
ניסה להרים את הגלגלים כשהוא ממש במגבלת המהירות לטיסה עם גלגלים מטה. למרות שהיה מהצד הנכון של קשת גלגלים מטה הגלגלים לא עלו. "שיט, גם המטוס נגדי", אמר ובדק ומצא את לחיץ הגלגלים בחוץ. החזירו למקומו והתעניין אצל גור אם זה הוא האחראי. "וודאי גם וודאי. אתה ממש לא מרוכז אם לא שמת לב ששלחתי ידי ושלפתי אותו. בכל מקרה לפני החזרת הלחיץ למקומו כדאי היה שתוריד את ידית הגלגלים מטה ותרים אותה רק כשהוא בפנים...".
"הוא מדבר אלי כמו לילד מפגר", הגה יובב כשגילה שהמדריך-בוחן שלימינו משך את המצערת עם אצבעותיו הארוכות והגמישות והכריז: "נחיתת אונס". "מה פתאום אונס, זה היה בהסכמה מלאה של שני הצדדים, מהירות! שדה! חגור! דלק!".
לא אלאה את ידידיי הקוראים הנאמנים בהמשך טיסת הבלהות של יובב, רק אציין שכתוצאה מתנועה בשדה-דוב האריכו את צלע "עם הרוח" למסלול 03 ופנו לבסיס מול מלון פנורמה בדיוק. זה בדיוק מה שהיה צריך יובב בכדי להגיע לפירוקו הסופי, ממש מעל המקום בו ביצע את הפשע הנורא והמריא עם אשת הבוחן. כל מנורת עזרי הנחיתה של שדה דוב (Papi ) נראו לו אדומות והוא הגיע לנחיתה גבוה ומהר. לאחר ניתורים קלים כשפינה את המסלול סוף סוף דיווח על פינוי ב"דלתא" והמגדל תיקן אותו שזה היה ב"צ'רלי". עבר לתדר הסעה ובמקום 121.05 כייל 121.50 וקרא על תדר החירום הבינלאומי. "נכון שלא הייתה נחיתה משהו אבל אני לא חושב שזו סיבה לקרוא בערוץ החירום", הקניטו מר ארדון ויובב בתגובה פנה למקבילון של 17 וביצע אסים מדהימים בהסעה. "הכל בסדר?" התעניינו מן המגדל.
הסאגה הסתיימה בהרצליה כשיובב שפוף, מותש ומבטיח לעצמו בשבועות ובכישופים שיותר בחיים לא ינהל רומן מהצד, גם אם זה באופן חד פעמי וגם אם זו החברה הכי נהדרת שהייתה לו.
למרבית הפליאה העביר אותו הבוחן ארדון ברמת טיסה "מספקת". לאחר שחתם על כל הניירות פנה גור ליובב: "למה לא תקפצו אלינו בהזדמנות, אשתי מתה עליך ואתה נראה בחור נחמד. כדאי שזה יהיה בקרוב כי ברמת טיסתך העכשווית לא תגיע רחוק"