רשמי מסע הראלי

פורסם עם: חברים טסים ומספרים

8

ראלי על שם יוסי ועודד הומל 2009

הראלי יצא השנה עם שישה מטוסים:

CALL SIGN	take off		Lending		TYPE	MANUF	Velocity (N)
	Day	Hour	Day	Hour
4X-AIJ	17.5.09	7:30	25.5.09	17:00	C24R	Beachcraft	120
4X-CMS	17.5.09	8:00	25.5.09	15:00	C414	Cessna	160
4X-DZJ	17.5.09	8:10	25.5.09	15:00	BA58	Beachcraft	155
4X-AJO	17.5.09	8:20	25.5.09	16:00	PA34	Piper	155
4X-CID	17.5.09	8:30	25.5.09	15:00	PA23	Piper	145
4X-CIG	15.5.09	8:15	24.5.09	15:00	PA31	Piper	170

מסורת הראלי היא לצאת דרך שדה חיפה. השנה השדה בחיפה סגור עקב עבודות, בלית ברירה היציאה נעשתה משדה דוב.

מנהל שדה חיפה, יוסי גלסברג, תומך נלהב בתעופה הכללית, מושיט לנו עזרה בצורה מתמשכת. השנה למרות שלא יצאנו מחיפה הגיע יוסי גלסברג במיוחד כדי להשתתף בטקס לברך אותנו ביציאתנו.

בנוסף ליוסי גלסברג הגיעו לטקס אורחות: מלכה הומל, אלמנתו של יוסי, אלישבע אלמנתו של עודד וחנה אחותם של יוסי ועודד.

האורחות כיבדו את הצוותים שיוצאים לראלי בצידה לדרך – קופסת תמרים לכול מטוס שעוזרת להעביר את הטיסה.

מטוס הנבחו 4X-CIG הקדים את יציאתו לשבת כדי להיפגש עם חברים טייסים בהונגריה. הוא הצטרף לראלי בדוברובניק.

מטוס הסיירה החד מנועי4X-AJO עם אבי רוזבוים ושי בוים,יצא כמיטב המסורת לפני כולם בשעה 7:30 ולכן לא השתתף בטקס.

יתר ארבעת הצוותים השתתפו בטקס פתיחת הראלי שנערך בטרמינל הקטן בשדה דוב.

הלג הראשון היה: שדה דוב > קוס, או שדה דוב > מיקונוס. לקוס טסו שלושה מטוסים: ססנה 414 סנקה 3 ואצטק, למיקונוס טסו הבארון והסיירה שיצאה ראשונה.

הלג הראשון עבר ללא תקלות. עם הנחיתה התברר כי מזג האוויר לדוברובניק מגבלתי, מעל אזור יוון התיישבה עננות עם ענני CB בודדים חבויים.

המטוסים שנחתו במיקונוס לא מצוידים במכמ עננים ולכן העדיפו ללון בקוס ולחכות למחר להשתפרות מזג האוויר.

המטוסים שנחתו בקוס מצוידים במכמ עננים החליטו להמשיך בדרכם.

כאן החלו התקלות:

מטוס הססנה גילה נזילת שמן והחליט לטפל בה. אשר שרי, מכונאי הראלי הורד מהסנקה שהסיעה להמראה ועבר לטפל בססנה 114.

הסנקה המשיכה להסיעה והתיישרה להמראה.

בריצת ההמראה מיד עם הרמת האף נישמע רעש חזק ודלת תא המטען הקדמי ניתלשה מצירה ועפה.

בוצעה הפסקת המראה וחזרה ולחניה. דיווח מלא על האירוע יינתן בכנס הבטיחות הבא.

מכונית יצאה למסלול והביאה את הדלת שניתקה. אשר המכונאי תיקן את התקלה בדלת תא המטען, ואת התקלה בנזילת השמן. תיקון התקלה, והדיווח לרשויות ביוון ובארץ ארכו כשעתיים, ואח"כ המראנו לדוברובניק.

הדרך ארוכה היא ורבה, העיניים סורקות את מכ"מ העננים, אנחנו סוטים מהנתיב כדי לעקוף עננות מפותחת. בודקים במכ"מ מה נעשה לפנים ואומרים: עוד 20 מייל יוצאים מהעננים, מתברר כי כאשר אנחנו מגיעים לקו "הנקי" נוצרים שוב עננים. אנחנו נכנסים במטוס לכוננות טיסת לילה. מכינים פנסים ובודקים אותם, מאירים לוח מכוונים ומדליקים אורות ניווט.

באזור BAVIS(מעבר FIR מאיטליה לקרואטיה) אנחנו "משיגים" את מזג האוויר ונוחתים באור אחרון עם שמיים נקיים.

כבר בדרך למלון משיג אותנו גשם זלעפות שלא מפסיק. נכנסים למלון, מניחים את הציוד בחדרים ויוצאים למסעדה לאכול ארוחת ערב אחרי יום ארוך ומפרך.

בדרך מתקשרים לחברים במיקונוס ושומעים כי הם מבלים יפה וממתנים למחר כדי לחבור אלנו בזלצבורג.

חזרנו מהמסעדה שבעים והרוגים מעייפות. ויהי בוקר ויהי ערב יום ראשון.

למחרת בבוקר יוצאים ב 8:30 לשדה בדוברובניק ארבעה צוותים, השלושה שהגיעו ממיקונוס וצוות הנבחו שהגיע לדוברובניק מהונגריה.

מקבלים נתוני מזג אוויר, שוב מסתבר כי מזג האוויר נלחם בנו, עננות לאורך כול הנתיב, חלקה קלה, ולקראת העיר גרץ מרובה.

בדרך מסתבר שקיימות סגירות רבות בנתיב המתוכנן עקב אימונים של חילות אוויר (אזור יגוסלביה לשעבר מחולק למדינות רבות שאנחנו עוברים דרכן). הבקרים מסיטים אותנו מהנתיב המתוכנן, המידע מועבר בתרגולת ידועה על תדר הראלי מהמטוס הראשון למטוסים העוקבים כדי שיוכלו להתכונן ולהכניס את נקודות ההסטה ל GPS.

המסלול עובר צמוד לאלפים מעט ממזרח, עם נקודות גבוהות של 8,500 רגל. טסים 10,500 כדי להמנע מצרות. הטיסה רצופה "שבירות מהנתיב" כדי להימנע מעננות כבדה. מעניין, העננים לא היו טעונים חשמל (לפי מערכת המכ"מ) ובכול זאת הקפיצו אותנו כהוגן. נאלצנו להפחית מהירות כדי להקל על החיתחות.

עקפנו את האלפים ממזרח ופנינו מערבה כדי להכנס לזלצבורג. ירדנו לגובה 5,000 וטסנו בנוף מדהים ביופיו מעל הרים ואגמים מרהיבים. המשכנו הנמכה ל 3,000 רגל והצטרפנו ל EUGENDORF נקודת הכניסה שוברת השיניים לזלצבורג מכיוון צפון מזרח.

הפקח בזלצבורג אדיב ומקצועי להפליא הנחה אותנו לנחיתה על מסלול 34 , רוח 330/12.

המתנו לגמר נחיתות כול המטוסים. הבארון ממיקונוס הגיע גם כן, תדלקנו ועלינו לאוטובוס שלקח אותנו לעיר זלצבורג לבית המלון.

הסיירה החד מנועית עם חברנו אבי רוזנבויים ושי בויים עדיין בדרך ממיקונוס לזלצבורג וכולנו מתוחים לגבי האפשרות שתאלץ לחזור אחורה שוב בגלל מגבלות מזג האוויר.

מניחים את החפצים במלון ויוצאים לטיול בעיר עם מדריכה מקומית קשוחה בשם ברברה.

תוך כדי סיור מקבלים טלפון מהסיירה שנחתה. כולנו שמחים ומנחים אותם לנקודה בה אנחנו נמצאים בטיול.

החברה מגיעים ומצטרפים אלנו.

בערב יוצאים לארוחה במסעדה מקומית טובה ושומעים את עלילות הסיירה ומלחמתה במזג האוויר.

ויהי בוקר ויהי ערב יום שני.

את יום שלישי 19 מאי הקדשנו לטיול באזור זלצבורג.

האתר הראשון בו ביקרנו היו מכרות המלח המפורסמים של זלצבורג. תושבי האזור התפרנסו מחציבת מלח ומכירתו. היום משמשים המכרות כאתר תיירות.

המבקרים באתר מולבשים בסרבלים לבנים ויורדים למעבה האדמה בקרוניות רכבת ששימשו את הכורים. מקבלים הסברים מקיפים על תהליך כריית המלח מהמדריכים המקומיים, גולשים למעמקי המכרה במגלשות עץ שמיועדות לכך ומסיימים בשייט על גבי דוברה בתוך המכרה התת קרקעי.

ממכרות המלח המשכנו לגרמניה לאתר קן-הנשרים, מעוזו של היטלר.

לא קיים מעבר רשמי מאוסטריה לגרמניה, הסימן היחיד למעבר הוא הירידה באיכות הכביש. האוסטרים דאגו לתחזוקת הכבישים באזור יותר משכניהם, בשטח גרמניה הכביש מיושן יותר.

מגיעים לעיירה למרגלות קן הנשרים ומחליפים אוטובוס. העלייה לקן הנשרים צרה ומפותלת ולכן מותרת רק לאוטובוסים שהוכשרו לכך וזאת עבודתם היחידה.

הנוף עוצר נשימה, מטפסים לפסגת האלפים ותוך כדי טיפוס נכנסים לעננים שרובצים על פסגת ההר.

הכניסה לאתר נעשית דרך מנהרה גדולה שמובילה למעלית ענקית. במעלית עולים כ 300 מטר לקן הנשרים.

המקום מדהים ביופיו, הראות גרועה בגלל הענן שרובץ על פסגת ההר.

אכלנו צהריים במסעדה בפסגת ההר וחזרנו לזלצבורג.

חלק מהאנשים טיפסו למצודת זלצבורג והיתר טיילו בעיר להנאתם.

בערב ערכנו תדריך לטיסה לשוויץ לשדה התעופה ציון (יש כזה שדה בשוויץ LSGS, השוייצים והגרמנים הוגים את האות S בצורה שאנחנו הוגים את האות Z)

ביום רביעי 20 מאי טסנו לציון, השדה הממוקם בגיא עמוק בהרי האלפים.

אני טייס עם ותק של מעל 1600 שעות טיסה ובתוכן טיסות רבות מאוד לחו"ל. הטיסה לציון הייתה הטיסה היפה ביותר שביצעתי מאז שנדבקתי בחיידק התעופה.

מזג האוויר האיר לנו פנים, יום שטוף שמש עם ראות מלאה, הנוף עוצר נשימה. עברנו מאוסטריה לגרמניה בטיסת VFR נמוכה מכיוון מזרח למערב צמודים למורדות הצפוניים של האלפים. הטיסה צמודת קרקע עם מגבלות בטיחות. הנוף משכר, הרים אגמים כפרים וערים דבוקות לצלעות ההרים. מתחנת VOR בשם KPT פנינו לאגם בודן (BOODENSEE) שמהווה את הגבול בין גרמניה לשוויץ.

מנקודה זו פנינו לכיוון דרום מערב ו"חדרנו" למורדות האלפים. הנוף המדהים נעשה תלול יותר ונאלצנו לסטות מהנתיב כדי לעקוף הרים. חצינו אגמים מרהיבים ובצענו עקיפות FIR באזור ציריך וברן.

הגענו לאגם ז'נבה, באזור זה עלינו להיכנס לתוך האלפים ולטוס בגאיות צרים לכיוון השדה בציון.

מכיוון שאיננו טייסי אלפים והכניסה לציון מורכבת ומסוכנת, לפני היציאה לראלי ביצענו אימון בסימולטור עם אבנר כספי. בתרגול אבנר הכניס לסימולטור את קטע הטיסה הזה בויז'ואל.

במציאות הטיסה הייתה קלה יותר מאשר האימון בסימולטור. היו לכך שלוש סיבות:

עקב האימון בסימולטור הכרנו כבר את הנתיב.

מזג האוויר בטיסה היה הרבה יותר טוב ממזג האוויר שהוכנס בתרגול שבצענו בסימולטור.

אנחנו מורגלים לטוס במטוסים שלנו יותר מאשר בסימולטור.

הטיסה "בתוך חריץ" כאשר הרים מתנשאים מימין ומשמאל מחדדת מאוד את החושים. כולם עם ראשם בחוץ מחפשים מטוסים אחרים. התרגולת היא כי נצמדים לימין הגיא כדי להימנע מהתנגשות עם מטוסם בכיוון הנגדי. אכן חלפו אותנו מספר מטוסים כאלה והתמונה פשוט מדהימה.

הכניסה לציון נעשית ע"פ הנחיות מדוייקות של דפיות השדה. בגלל מגבלות בטיחות ההקפה נעשית בגובה 4000 (עמוק בגיא). נקודת הפניה לבסיס היא באזור אנטנות המוצבות על צוק תלול. בסיס קצר (לרוחב הגיא) ומשם יורדים בפיינל תלול מאוד לשדה בגובה 1581 רגל.

נוחתים בכיף ומשחררים לחץ.

אוטובוס ממתין לנו ולוקח אותנו לעיירה BURCHEN. השוויצים מאוד רגישים לאקולוגיה ולכן לא ניתן להמשיך לטפס באוטובוס לעיירת הסקי ZERMATT. עוזבים את האוטובוס ועולים על רכבת חשמלית שממשיכה במעלה ההר ל ZERMATT השוכנת בגובה 5315 רגל, יורדים בתחנה רכבת במרכז העיירה.ZERMATT היא עיירה שכולה רצף בתי מלון לאחסון תיירים. בגלל מיקומה ויופיה יש בה שתי עונות נופש, קייץ וחורף. קיים חודש אחד בשנה בין העונות שבו משפצים ומתחזקים את המבנים והתשתיות. אנחנו הגענו בדיוק בחודש זה. בתוך העיירה לא מתירים לכלי רכב לנסוע. התיירים שמתקשים בהליכה מסתייעים בכלי רכב חשמליים שמהווים תחליף למוניות.

אנחנו נכנסים לקרון רכבל (גונדולה) שמעלה אותנו במעלה ההר. הנוף עוצר נשימה ובסוף הנסיעה עוברים לגונדולה נוספת שמלה אותנו לפיסגה בגובה של כ 13,500 רגל.

באזור זה קיים שלג במשך כול השנה ובקרון אנחנו פוגשים אנשים שבאו לעשות סקי בקייץ.

החברה נכנסים למסעדה אלפינית בפסגת ההר. מכיוון שהגענו בשעה מאוחרת יחסית בתקופה מחוץ לעונה, האוכל כמעט ונגמר ואנחנו מסתפקים במה שהותירו קודמנו.

בחודשי העונה ניתן להמשיך בקרונית נוספת שמטפסת לכיוון צוק מפורסם בשם MATTERHOREN. צוק זה משמש אתר אתגרי למטפסי הרים. מטפסים רבים נהרגו בנסיון לטפס לפסגתו. בעיירה קיים בית קברות מפורסם שבו קבורים המטפסים שנספו בעת הטיפוס לפסגת הצוק.

עבודות התחזוקה באתר, דורשות העלאת חומרי בניה רבים. באלפים משתמשים בגונדולות להעברת חומרי הגלם עד התחנות הסופיות שלהן ומשם בהליקופטרים שמעלים את חומרי הבניה לפסגות.

טייסיי ההליקופטרים מאוד מנוסים ומלהטטים בהובלת סלים מלאים חומרי גלם לנקודות העבודה.

צפינו בעבודת העברת חומרי הגלם והשתאינו מביצועי הטייסים שגבלו בין להטוטנות להתאבדות.

במקום מסוים ריחף הליקופטר לצד צוק כאשר הרוטור סובב כמטר אחד מעל מתקן להנחת מגלשי סקי.

שיכורים מהנוף, חזרנו לעיירה ZERMATT בקרונות הרכבל ומשם ברכבת ל BURCHEN שם חיכה לנו האוטובוס שהסיענו למלון בעיירה ציון סמוך לשדה התעופה.

לאחר ארוחת הערב נערך דיון בנושא שינוי נתיב הטיסה. כבר בישראל דנו באופציה של חציית האלפים בטיסה נמוכה. "קיבלנו תיאבון" מהטיסה הנפלאה לציון ובחנו את האפשרות לחצות את האלפים בתוך הגאיות בטיסה נמוכה עד הפסגה ומשם לגלוש לכיוון האגמים באיטליה.

כמו תמיד, עבודת בחירת הנתיב נעשית ע"י קומץ אנשים ומועברת לאחרים לאחר דיון ועיבוד.

תוכנית טיסה שהכנו מותנית במזג אוויר טוב. תדרכנו, הכנסנו את הנקודות ל GPS והלכנו לישון חולמים על מזג אוויר נאה.

קמנו ביום חמישי 21 מאי למזג אוויר מעונן עם קצת גשם. אכזבה טוטאלית. נסענו לשדה התעופה בציון. השדה נותן שרות מעולה לטייסי תעופה כללית. נכנסנו לחדר מצויד במחשבים המקושרים למטאורולוגיה ומודיעין טיס. בדקנו מזג אוויר לשעות הקרובות. התברר כי בעוד מספר שעות המצב מתבהר וקיימת אפשרות לטוס בנתיב החלומי של חציית האלפים.

ארבעה צוותים החליטו לחזור בנתיב המתוכנן. שני צוותים החליטו לחצות את האלפים: סנקה 3 וססנה 414

השיקולים לבחור בנתיב החצייה היו:

הנתיב מדהים ביופיו וזו הזדמנות כמעט חד פעמית לבצע טיסה כזו.

תחזית מזג האוויר צפתה שיפור שיחול בהמשך היום. שווה להפסיד מספר שעות בהמתנה לשיפור מזג האוויר. אם ישתפר, נבצע את הלג הייחודי, אם לא נחזור בנתיב הרגיל.

המטוסים שהחליטו לחצות את האלפים, מצויידים במנועי טורבו צ'רג' השומרים על כוח בגובה רב ומאפשרים שמירת גובה גם באירוע של אובדן מנוע אחד.

אחרי שהמריאו ארבעת המטוסים בנתיב הרגיל השתפר מזג האוויר. יצאנו לנתיב החצייה לאחר שלמדנו היטב את הנתיב כולל נקודות החלטה להמשך / חזרה ונקודות מילוט במקרה של אובדן מנוע.

הטיפוס במעלה הגיא היה מסחרר ביופיו, זיהינו את מזלג הודאיות בו עלינו לפנות וטיפסנו לעבר הפסגה.

קיימת דריכות רבה בטיסה בתוך חריץ ואדי בצורת V. מימין ומשמאל הרים גבוהים מאיתנו והדרך מתפתלת בין ההרים.

ממש לפני נקודת מעבר קו פרשת המים בגובה 8500 רבץ ענן, החלטנו לא להסתכן, נסקנו חדות מחריץ הוואדי תוך שאנחנו חודרים את בסיס הענן. בגובה 11,500 הינו מעל הענן והמשכנו לעבר איטליה.

חלפנו את הענן והבקר הורה לנו להנמיך במורד האלפים לגובה 1000 מעפ"ש מעל האגמים בצפון איטליה, משם המשכנו לעבר ונציה תוך תיאום עם הבקרה בעת חציית שדות התעופה שבדרך. ונציה יפה מאוד ממעוף הציפור. עוד לפני שהספקנו לבקש מהבקר לסטות מעט מהנתיב ולטוס מעל האי המרכזי קיבלנו הוראה מפורשת לא לעשות זאת. הבקר מתורגל בבקשות כאלה והקדים רפואה למכה.

מאיטליה המשכנו בטיסה נמוכה בגובה 1000 מעפ"ש לקרואטיה עד העיר אוסיג'ק (LDOS).

העיר אוסיג'ק הייתה בעבר בירת המחוז אולם ירדה מגדולתה. פרנסי העיר מנסים להחזירה למרכז החיים ושיפצו את שדה התעופה. בד"כ נוחתות בעיר 5 טיסות במשך כול השבוע. הגעת קבוצה של שישה מטוסים נחשבת בשדה לאירוע מכונן וכולם נרתמו לתת לנו שירות טוב.

האנשים בשדה לא התאפקו ושאלו: למה באתם הנה?

התברר לנו מהר שאכן עשינו מקח טעות והבחירה במקום לשהייה של שלוש לילות (העברת השבת לטובת החברים הדתיים) הייתה הטעות הגדולה ביותר של הראלי.

כול צוות מטוס שכר רכב לצורך תחבורה למלון וטיול באזור.

בדיעבד התברר כי במקרה הטוב ניתן למצות את האזור ביום אחד.

בערב טיילנו בעיר לאורך נהר גדול החוצה אותה ונשפך לדנובה. תוך כדי טיול רגלי מהנה השתנה מזג האוויר ותוך דקות הגיע ציקלון שהעיף את כול השולחנות והכיסאות בפתחי בתי הקפה והניס את האורחים.

ברחנו למלון בעור שינינו מגוננים על הפנים מפני גרגרי החול שהותזו עלינו ע"י הרוח העזה. בלובי המלון מאחורי מקלט קירות הזכוכיות הבטנו בבעתה בציקלון. כולנו דאגנו למטוסנו החונים בשדה התעופה.

לאחר כשעה חלף הציקלון ומשלחת יצאה לשדה התעופה לבדוק את מצב המטוסים.

התברר כי למזלנו, שדה התעופה היה מחוץ למסלול הציקלון ומטוסנו נחו בשלום בחניה.

למחרת, יום שישי בבוקר, חלק מהאנשים הציעו לחתוך לאי סמוס ביוון לפני כניסת השבת. לא ניתן היה לקבל החלטה שתחייב את כולם מכיוון שהמלון והרכבים באוסיג'ק שולמו מראש ולא כולם היו מוכנים להפסיד את התשלום. כך, למען "אחדות השורות" נשארנו בעיר כמתוכנן.

למחרת ביקרנו בתחרות הטסת טיסנים שנערכה בשדה קטן סמוך לעיר. צפינו במשך כשעתיים בטיסנים והמשכנו לטייל. באזור קיימת שמורת ביצות דומה לאגם החולה.

חלק מהאנשים שכרו אופניים ורכבו להנאתם. כולנו נענו בין המסעדות לבתי הקפה כדי להעביר את הזמן.

ביום ראשון נאלצנו להמתין עד 10:30 לפתיחת השדה. עברנו מהר את כול התהליכים וטסנו ליוון לאי סמוס.

המסלול היה ארוך יחסית 620 מייל ימי ותכננו לנחות בסלוניקי במקרה של רוח אף חזקה.

למזלנו מזג האוויר שיתף פעולה וקיבלנו רוח גב של 15 עד 20 קשרים כך שלא היה צורך לנחות בסלוניקי והגענו לסמוס בשלוש שעות ועשרים דקות.

השדה באי סמוס (LGSM) ידוע ברוחות צולבות ובחיתחות עז. האי נמצא סמוך לתורכיה ובגישה למסלול 27 יש צורך לעבור מעל השטח התורכי אם לא מבצעים הקפה הדוקה. (דומה לגישת מכשירים באילת בה עוברים בשטח מצרים).

עקב כך המסלול המועדף על הפקח במגדל הוא 09 .

קיבלנו הנחיה לנחות על מסלול 09 עם רכיב גב של כ 15 קשר. ביקשנו וקיבלנו אישור לנחות על 27 .

מכיוון זה הרוח הייתה עם רכיב אף אם משבים עזים.

אורך המסלול כשני קילומטר מאפשר גישה במהירות גבוהה עם מדפים חלקיים כדי לפצות על הרכיב הצולב ברוח ועל המשבים העזים.

נחתנו בשלום ולקחנו מונית למלון / אתר נופש ששכרנו.

האתר היה מקסים, עם בריכה, חוף ים וכול התשתיות הדרושות לנופש. אכן, טעות גדולה עשינו בכך שלא באנו אליו ביום שישי.

קיבלנו חדרים והלכנו לטייל לעיירה פיתגורה הסמוכה.

אזור הנמל הוא מרכז הבילוי של העיירה, עשרות יכטות עוגנות בו ומאות תיירים מסתופפים במסעדות הצפופות השוכנות לאורך הטיילת.

במקום מרכזי בנמל מוצב פסלו של הפילוסוף היווני פיתגורס (כן, ההוא ממשפט פיתגורס בגיאומטריה).

כולנו הצטלמנו עם פיתגורס, את התמונות נראה למורה לגיאומטריה כדי שיעלה לנו את הציון.

אכלנו ארוחה יוונית טובה לסיום הראלי וחזרנו למלון.

כמו תמיד נערכה שיחת סיכום להסקת מסקנות לראלי הבא. ההחלטה שהתקבלה היא לבצע את הראלי בשנה הבאה לאיטליה עם הרבה טיסות קצרות בתוך המדינה. דבר דומה עשינו בראלי יוון שנערך בשנה שעברה.

סוכם כי כול החברים ישלחו את התמונות והסרטונים לאתר שנקים ובו תהייה מצגת הראלי, אני ממתין לחומר כדי לערוך את המצגת.

למחרת, יום שני 25 מאי קמנו ליום יפה, בילינו מעט בבריכה, בים בסאונה ובמסג' משחרר. החזרנו חדרים וחזרנו במונית לשדה התעופה.

בסמוס התידלוק נעשה בתחנה קבועה (אין מיכלית ל AVGAS) ודחיפת המטוס לעמדת התדלוק הייתה תחליף ראוי להתעמלות הבוקר שלא עשינו.

לאחר התדלוק המראנו ארצה בשעה 12:40. המסלול מעל הים, ידוע ומשעמם ועבר ללא שום אירועים מיוחדים. חיסלנו את שארית האוכל במטוס, נעזרנו ברוח גב של כ 10 קשרים והגענו בשעה 16:00 לשדה דוב, שם חיכו לנו אנשי המכס ומשטרת הגבולות.

בדיקת מטוס ע"י אנשי המכס וחתימה על הצהרה כי איננו חולים בשפעת מקסיקו החזירה אותנו מהר לחיי השגרה בישראל.

חזרנו למטוס והמראנו להרצליה.

תם הראלי, נשארו החוויות, התמונות והנסיון שרכשנו בטיסה אלפינית.

להתראות בשנה הבאה

אבי שקד

מצורפות מפת מסלול הראלי הכללית ומפה מוגדלת של אזור האלפים כולל מסלול החצייה (בסגול).