האם תכננת "נתיב מוצא" ???

*** תוכן הכתבה מתייחס לכללים הנהוגים בארה"ב ***

היגיע הזמן להחליט.

אתה בגובה השיוט בתנאי כט"ר ולפתע, על האופק, בגובה שלך, מתחילים להופיע כדורים לבנים של רטיבות.

לא בדקת את תחזית מזג האויר באופן מקצועי ועל עננים – ודאי שלא חשבת...מה תעשה ? תנמיך לשיוט מתחת לבסיס העננים ? תנסוק לגובה בטוח מעל העננים ותטוס לפי כט"ר ? או, שתמהר ותגיש מרשה לטיסת מכשירים ליחידת הבקרה האזורית, בתקווה שתוכל להתמודד עם הצפוי בעתיד למרות ה"חלודה" שהצטברה ביכולתך לטוס מכשירים.

ניסיון והגדרים בצד, כל טיסת מכשירים, או טיסה בראות נמוכה, דורשת התמודדות עם מצבים, וקבלת החלטות, כגון: מהי הדרך הנכונה והבטוחה להתמודד עם שכבת העננים.

אם לא התכוננת לאפשרות של עננות בנתיב הטיסה, הדבר הראשון לעשות הוא לקבל מידע מדויק על תנאי מזג האויר בנתיב, ע"י התקשרות למודיעין טייס, או, יחידת בקרה אזורית. אלה יכולים לעדכן אותך על תנאי מזג האויר בנתיב ובשדות התעופה לאורך הנתיב. האזנה למערכות דיווח תנאי מזג אויר אוטומטיות, כמו ATIS, גם כן תעשיר את המידע שבידך. למזלך, אתה לומד ששכבת העננים שלפניך היא שכבה דקה, ללא תנאים העלולים לגרום להתפתחות אנכית של העננים, שיגרמו להיווצרות סופות רעמים. בכל מקרה, אינך יכול להישאר בגובה השיוט המקורי, ועליך לשנות גובה.

אתה נזכר שבהיותך חניך טייס, תמיד נדרשת והוזהרת, שעליך להישאר בקשר עין עם הקרקע ולנווט ניווט מגע על פי קריאת מפה וזיהוי נקודות ציון על הקרקע.

אין זה אומר שחניך טייס אינו רשאי לטוס מעל עננים בודדים, אבל עליו לנווט ניווט מגע, ואם מסתמנת אפשרות שהעננים הבודדים הללו מתחילים להסגר, וליצור שכבת עננים צפופה של יותר מ 50%, על החניך להנמיך מיד מתחת לבסיס העננים.

אבל בשבילנו, בעלי הרשיונות, טיסה לפי כט"ר מעל שכבת עננים היא דבר מותר, כל עוד נעשה על פי החוק. בין אם טיסה שכזאת היא דבר "חכם" או לא, תלוי בכישורינו, בהבנת מגבלותינו ובשיקול נכון של יכולתנו להתמודד עם המצב. גם אם הנך מחזיק בהגדר מכשירים, אין זה מן הנמנע שלא תוכל להגיש מרשה לטיסת מכשירים באוויר, בין אם המטוס אינו ממוכשר, או שאתה כטייס אינך "כשר" לטיסת מכשירים משום שפג תוקפו של מבחן הרמה התקופתי האחרון שביצעת. ומכאן, שעליך להחליט ולהמשיך עם הכלים הנותרים שבידך.

הימור נוסף, כגון "יהיה בסדר", או "לי זה לא יקרה", אינו מקובל. נסוק מעל שכבת העננים אך ורק אם אתה יודע בוודאות שיהיה באפשרותך להנמיך לנחיתה ביעד בכט"ר. שכבת עננים המוגדרת כשכבת 5/8 עד 7/8 , יכולה "להסגר" ולהפך לשכבה "מוצקה" של 8/8 ללא אזהרה מוקדמת. ואם לא יהיה בנמצא "חור" בענן, שיאפשר הנמכה תוך כדי שמירת מרחק חוקי מהענן כדרוש לפי כט"ר, הרי אין באפשרותך להנמיך הנמכת כט"ר. שכבת עננים מפוזרת, זאת המוגדרת כ 4/8 או פחות, אינה מהווה סכנה מידית לטייס הטס לפי כט"ר, למרות שלעיתים גם עננים בודדים עלולים להגביל את קו הראייה ולהקשות בזיהוי נ"צ לצורך ניווט. רצוי כמובן שתהייה לטייס דרך נוספת לנווט. אל תזלזל בשכבת עננים בודדים המתהווה מתחת לשכבת עננים מעליך, גבוהה יותר, המורידה גשם.

עם עליית הלחות היחסית בגובה פני הקרקע, שכבת עננים נוספת, נמוכה וקרובה לקרקע, עלולה להתהוות תוך זמן קצר וללא אזהרה כלשהי. "קפל זנב", עשה אחורה פנה, וחזור לשדה המוצא, או, לחילופין, טוס לשדה הקרוב ביותר לנחיתה. זכור, בסיס הענן המדווח ע"י תחנות קרקע הוא גובה מעל פני השטח, כך שבסיס הענן ביחס לגובה המטוס הוא הגובה מעפ"ש + גובה השטח מעל פני הים. למשל, בסיס ענן המדווח כ-1500 רגל, הוא למעשה 1500 רגל + גובה התחנה המדווחת מעל פני הים. והרי מד הגובה במטוס מכויל להראות גובה מעל פני הים – כך שיש "לתרגם" את גובה בסיס הענן לגובה מעל פני הים. "ראש" הענן, יהיה לפחות כאלף רגל מעל בסיסו.

אתה יכול לשאול יחידות בקרה, או תחנות קרקע, למידע ממטוסים אחרים בסביבה היכולים לדווח מה גובה העננות. אבל זכור, שלעיתים, דיווחים שכאלה הם "עתיקות" ביחס לזמן אמיתי, ותנאי עננות עלולים להשתנות ללא הודעת מוקדמת.

On-top VFR flight is a beautiful option,

but it has to be handled correctly

נסיקה –

מהו הגובה החוקי שעליך לטוס בו ? אם למשל גובה הענן הוא 4300 רגל, הרי שעליך לטוס בגובה של 5500 רגל בטיסה צפונה, אלא אם כן ביכולתך לראות בברור את תוואי הקרקע שמעל 2500 רגל, ואז אתה יכול להתעלם מחוק הכיוון היחסי והנך חופשי לבחור בגובה כרצונך.

למרות זאת, עדיין רצוי לטוס בגבהים זוגיים ואי זוגיים + 500 רגל, בהתאם לכיוון הנתיב. בכל מקרה, עליך להישאר לפחות 1000 רגל מעל לעננים, כדרוש בחוק. אם אתה מגיש מרשה לטיסת מכשירים, ומבקש גובה של כט"ר, מוטלת עליך אחריות כפולה. עליך לשמור 1000 רגל מעל העננים, לטוס בגובה הנכון בהתאם לכיוון הנתיב, לדווח ליחידת הבקרה כל שינוי בגובה שלך, משום שהבקר שומר מרווח גובה בהתאם לגובה המדווח על ידך, ובנוסף, עליך לשמור בעצמך הפרדה ממטוסים אחרים הטסים לפי כט"ר.

טיסה מעל לעננים לפי כט"ר היא דבר נהדר, אבל צריכה להעשות

בדרך נכונה. (בראש).

ומה עכשיו ?

אז בסדר. טסת לפי כט"ר, מעל שכבת עננים שהלכה והתעמקה עם הזמן.

לא מצאת לנכון להנמיך אל מתחת לעננים תוך שימוש ב"חורים" בין העננים. עכשיו, בבוא הזמן לנחות, אתה מוצא את עצמך כבדרך ללא מוצא, בין הפטיש והסדן, וללא "חורים" בשכבת העננים להנמכה.

שכבת העננים הלבנים מתחת נראים מפחידים, אי הוודאות של מה מחכה לך ואיך "תצא מזה", נותנת לך הרגשת ריקנות. זיעה קרה מכסה את הידיים והמצח.

חוץ מלקבל מרשה להנמכה לפי כט"מ, או, להכריז שאתה מקרה חירום ולקוות שהבקר יפנה את כל התנועה האווירית מהאזור, כל שנישאר לעשות הוא לבצע פנייה לאחור, ולטוס חזרה לאזור המוכר, שבו חורים בעננים, ולקוות שעדיין קיימים ולהנמיך דרכם.

שאל את הבקר או מודיעין טייס לגבי מצב העננות באזור ובחר בתכנית פעולה, לפני שתמצא את עצמך "קצר" בדלק, מצב שיגביל ביותר את האפשרויות העומדות לרשותך.

האם תרגלת פניות גלישה חדות והדוקות ? מרבית הטייסים שאינם מתורגלים, ימצאו חור בענן, ויבצעו גלישה ישר לכיוון החור, תוך כדי צבירת מהירות בגלישה, רק בכדי למצוא את עצמם חולפים על פני החור במהירות גבוהה, ומד מהירות אויר בתחום הצהוב. כתוצאה מזה הם יחזרו על עקבותיהם, במהירות גבוהה, תוך כדי חידוד הפנייה הם נכנסים לחור ובמרבית המיקרים, יוצאים מבסיס הענן בצורה מאוד לא מבוקרת. גם אם המטוס (והטייס) יוצאים בשלום מהמצב הדורש רמה מקצועית גבוהה, נדרש מרחב אווירי גדול בזמן ההנמכה הספירלית.

שיטה טובה בהרבה היא, להאט את המטוס, למהירות מתחת למהירות המרבית לשימוש במדפים, להוריד מדפים וגלגלים, אם למטוס כן נסע מתקפל, לקזז למהירות בטוחה מעל למהירות ההזדקרות, תוך כדי שמירה על זווית הטיה של 30 עד 40 מעלות ולבצע הנמכה מבוקרת, במעגל הדוק, תוך שימוש בכוח מנוע נמוך. לצורך ביצוע תרגיל הנמכה שכזה דרוש רק כ - שליש מייל של "עמוד אויר" וללא "משיכות" ותרגילים אחרים הגורמים ל G גבוה. ביציאה מתרגיל ההיחלצות, הגבר מנוע, קפל מדפים וגלגלים, אם למטוס גלגלים מתקפלים.

זכור, ביציאה מהענן, עליך להתייצב בגובה של לפחות 500 רגל מתחת לבסיס הענן, ובכיוון הנכון. עכשיו, כשאתה בכט"ר, היה ערני למכשולי קרקע ולקרקע עצמה.

מה בקשר לסיכון במקרה של אובדן מנוע בזמן הטיסה מעל לעננים במטוס חד מנועי, או במטוס רב מנועי הטס מעל לגובה בו יוכל לשמור גובה על מנוע אחד בלבד ?

עליך לדעת מה מתחת לשכבת העננים, אם ברצונך לשרוד מנחיתת אונס. האם הקרקע מתחת לשכבת העננים מאפשרת נחיתת אונס עם סיכויים סבירים להישרדות ? האם בסיס הענן מספיק גבוה מעפ"ש,באופן שמאפשר לך לתמרן ולהגיע למצב טיסה בטוח לנחיתת אונס בשטח ? האם הראות מתחת לעננים מספקת בכדי לזהות את הקרקע, ולמצוא שדה לנחיתת חירום ?

כמו בהנמכה מתוכננת לקראת סיום טיסה, בין אם בכט"ר או בכט"מ, עליך לדעת מראש מה התנאים המטאורולוגיים באזור שדה הנחיתה המתוכנן.

לעיתים, השקט והשלווה בטיסה מעל לעננים בכט"ר, עדיפים בהרבה על פני טיסה מתחת לעננים, ביום חם ולח, כאשר האויר אינו יציב כתוצאה מחימום הקרקע, המטוס "קופץ" ומתנדנד והראיה מוגבלת. מכשולי קרקע כגון אנטנות, רכסים ואחרים, יכולים "להתרומם" במהירות לפניך, בייחוד במהירות שיוט של 120 מ"יש ולכן, דרושה מיומנות ניווט גבוהה, בייחוד כאשר הנ"צ מתגלות בטווח קצר של פחות מ 5 מייל.

זכור,גם בטיסה מעל לעננים יש לנווט, ולדעת מה מקום המטוס. בטיסה מעל לעננים, אתה עלול למצוא את עצמך סומך בעיקר על ניווט "אלקטרוני", VOR או אולי GPS אם יש כזה אתך.כמו בכל ניווט, אין הטייס צריך לסמוך על המכשור האלקטרוני העיקרי, אלא, לוודא באמצאות שיטה נוספת את מיקומו. אם אין בידך ציוד עזר לניווט לוודא את אמינות ציוד הניווט הראשי, יהיה זה מן החוכמה, להישאר רק מעל לעננות חלקית שמאפשרת ניווט מגע בנוסף לניווט האלקטרוני.

טיסה מעל לעננים לפי כט"ר היא דבר מקסים ביופיו, אבל צריכה

להיות מלווה בתכנון ראשוני ומבוצעת תוך כדי שמירה על היגיון בריא.

אל תטוס כעיור ותמצא את עצמך ב"רחוב ללא מוצא".

תורגם ע"י הכותב באדיבות " Private Pilot"