חדשות בקצרה
- המשבר בחברות התעופה האמריקאיות הולך ומעמיק וברבעון הראשון של 2003 סך הפסדיהן הסתכם בלמעלה מ- 2.5 מיליארד דולר. המובילה מבניהן היא American Airlines עם הפסד נקי של 1.04 מיליארד דולר (כ- 12 מיליון דולר ליום!!), אחריה United Airlines עם 800 מיליון דולר ואשר פועלת תחת פרק 11 (הגנת בית משפט מפני נושים), Delta Airlines עם 466 מיליון דולר, Northwest Airlines עם 396 מיליון דולר, Continental Airlines עם 221 מיליון דולר והרשימה עוד ארוכה.
הסיבות למשבר המתמשך הן המשבר הכלכלי העולמי, אפקט אירועי 11 בספטמבר 2001, המצב המעורפל במזרח-התיכון, מחירי הדלק המאמירים ומאידך מחירי כרטיסים נמוכים בשל התחרות העזה.
- האם תם עידן התעופה האזרחית העל-קולית? כנראה שאמנם כך. ב- 19/2/03 נאלץ קונקורד של Air France לבצע נחיתת חירום בהליפקס שבקנדה במהלך טיסתו מניו-יורק לפריז בשל דליפת דלק חמורה מצינור דלק שהתבקע, ושגרמה לאובדן של 16 טון דלק תוך זמן קצר. היה זה כנראה הקש ששבר את גב הגמל והוא יצר תגובת שרשרת שבסופה הודיעה חברת Air France על הפסקת הטיסות הסדירות של ארבעת מטוסי הקונקורד שברשותה ב- 31/5/03, תוך הכחשת הקשר בין שני האירועים. עלויות התיפעול והתחזוקה הגבוהות של צי מטוסים קטן וישן הדורש שדרוג מתמיד, כשברקע עדיין טריה התרסקות הקונקורד בפריז לפני כשנתיים, הובילו להחלטה הבלתי נמנעת. החלטת Air France פגעה ישירות במפעילה השנייה של מטוסי הקונקורד, British Airways, שכן הקטנת צי מטוסי הקונקורד העלתה עוד יותר את עלות תחזוקתם והחברה הבריטית הזדרזה להודיע שתפסיק את הטיסות הסדירות של מטוסי הקונקורד שברשותה ב- 30/9/03. יחד עם זאת הודיעו שתי החברות שטיסות לא סדירות תמשכנה כנראה עד נובמבר.
עידן התעופה העל-קולית האזרחית החל לקראת סוף שנות ה- 60 כשמרכיב חשוב בשיקולי המתחרים היו היוקרה הלאומית. הבריטים והצרפתים חברו יחד לפיתוח הקונקורד והרוסים פיתחו את הטופלב 144 שבמערב כונה בלעג ציני "קונקורדסקי" בשל דמיונו הלא מקרי לקונקורד הבריטי-צרפתי. הקונקורד והטופלב 144 דמו בגודלם ובביצועיהם: כ- 100 נוסעים ומהירות של 2.1-2 מאך. לעומתם, שלושת יצרני המטוסים הגדולים באותה עת בארה"ב, בואינג, לוקהיד ודאגלס, תכננו, כל אחד בנפרד, מטוס שאפתני הרבה יותר אשר היה אמור לשאת 300 נוסעים במהירות של 2.8 מאך. בסופו של דבר הפסיקו החברות האמריקאיות את פיתוח מטוסיהן בעיקר בשל אי כדאיות כלכלית שהתחדדה עוד יותר על רקע כניסת מטוסי הג'מבו לשירות באותה עת, דבר שהפך את התחבורה האווירית לעממית וזולה עוד יותר. הטופלב 144 הרוסי סבל מבעיות בטיחות ולאחר מספר התרסקויות מבישות (כולל בסלון האווירי בפריז) החליטו הרוסים שלא להכניסו לשירות. נותר איפוא הקונקורד לבדו ומסיבות כלכליות יוצרו 13 מטוסים בלבד ששימשו במשך כ- 30 שנה מטוסי הדגל של החברות הלאומיות הבריטית והצרפתית והכח המניע להמשך שירותם היה בעיקר היוקרה הלאומית. אך גם ליוקרה הלאומית יש גבול והשיקול הכלכלי גובר, כפי שאנו עדים לכך בימים אלו.
מלבד שיקולים כלכליים, המעכבים כיום פיתוח מטוסי נוסעים על-קוליים, נוספו בשנים האחרונות גם תקנות רעש מחמירות, בעיקר באשר לבום העל-קולי שיוצרים מטוסים אלה. כיום עוסקת סוכנות החלל האמריקאית NASA במחקר הטיסה העל-קולית תוך מיגבלות תקציב קשות ובמסגרת זו השמישה לפני כשנתיים מטוס טופלב 144, שהיה באכסנה ברוסיה, וערכה בו מספר עשרות טיסות ניסוי. גם יפן עורכת מחקרים על הטיסה העל-קולית אך בהיקף קטן יותר. מבין יצרניות המטוסים רק שתי חברות עוסקות באפשרות יישום טיסה על-קולית ושתיהן דווקא ביישום טיסה על-קולית למטוסי מנהלים, חברת גלפסטרים האמריקאית וחברת דאסו הצרפתית. לשתיהן תוכניות דומות ומדובר במטוס מנהלים שישייט במהירות של 1.8 מאך לטווח של כ- 7,500 ק"מ. התוכניות הן בבחינת היתכנות ועוד רחוקה הדרך ליישום מעשי ובוודאי לגבי מטוסי נוסעים גדולים.
הוצאתם של מטוסי הקונקורד מהשירות מסמלת אם כן את תום עידן התעופה העל-קולית האזרחית ונראה שיחלוף עוד זמן רב עד לחידושה.
- חברת Magellan Aerospace הקנדית הודיעה על הפסקת ייצור מנוע ה- Oranda בשל האטה בשוק התעופה הכללית. מנוע ה- Oranda הינו מנוע בוכנה תעופתי V8 מקורר נוזל שקיבל את הרישוי ב- 1998 לאחר פיתוח ארוך ויקר. הספקו 600 כ"ס והוא נועד הן למטוסים חדשים והן להחלפת מנועי בוכנה או טורבו-פרופ' במטוסים קיימים בשל מחירו הנמוך יחסית, תחזוקתו הזולה וצריכת הדלק המשופרת שלו. המנוע היה אמור להיות מותקן במטוסים חדשים מתוצרת צ'כיה, סין ותורכיה (בעיקר מטוסים חקלאיים) וכן ב- D.H. Otter, D.H. Bever ואפילו במקום מנועי הטורבו-פרופ' של ה-King Air 90.
כתב וערך: דוד קומפורטי
לראש העמוד
חדשות בקצרה
- המשבר בחברות התעופה האמריקאיות הולך ומעמיק וברבעון הראשון של 2003 סך הפסדיהן הסתכם בלמעלה מ- 2.5 מיליארד דולר. המובילה מבניהן היא American Airlines עם הפסד נקי של 1.04 מיליארד דולר (כ- 12 מיליון דולר ליום!!), אחריה United Airlines עם 800 מיליון דולר ואשר פועלת תחת פרק 11 (הגנת בית משפט מפני נושים), Delta Airlines עם 466 מיליון דולר, Northwest Airlines עם 396 מיליון דולר, Continental Airlines עם 221 מיליון דולר והרשימה עוד ארוכה.
הסיבות למשבר המתמשך הן המשבר הכלכלי העולמי, אפקט אירועי 11 בספטמבר 2001, המצב המעורפל במזרח-התיכון, מחירי הדלק המאמירים ומאידך מחירי כרטיסים נמוכים בשל התחרות העזה.
- האם תם עידן התעופה האזרחית העל-קולית? כנראה שאמנם כך. ב- 19/2/03 נאלץ קונקורד של Air France לבצע נחיתת חירום בהליפקס שבקנדה במהלך טיסתו מניו-יורק לפריז בשל דליפת דלק חמורה מצינור דלק שהתבקע, ושגרמה לאובדן של 16 טון דלק תוך זמן קצר. היה זה כנראה הקש ששבר את גב הגמל והוא יצר תגובת שרשרת שבסופה הודיעה חברת Air France על הפסקת הטיסות הסדירות של ארבעת מטוסי הקונקורד שברשותה ב- 31/5/03, תוך הכחשת הקשר בין שני האירועים. עלויות התיפעול והתחזוקה הגבוהות של צי מטוסים קטן וישן הדורש שדרוג מתמיד, כשברקע עדיין טריה התרסקות הקונקורד בפריז לפני כשנתיים, הובילו להחלטה הבלתי נמנעת. החלטת Air France פגעה ישירות במפעילה השנייה של מטוסי הקונקורד, British Airways, שכן הקטנת צי מטוסי הקונקורד העלתה עוד יותר את עלות תחזוקתם והחברה הבריטית הזדרזה להודיע שתפסיק את הטיסות הסדירות של מטוסי הקונקורד שברשותה ב- 30/9/03. יחד עם זאת הודיעו שתי החברות שטיסות לא סדירות תמשכנה כנראה עד נובמבר.
עידן התעופה העל-קולית האזרחית החל לקראת סוף שנות ה- 60 כשמרכיב חשוב בשיקולי המתחרים היו היוקרה הלאומית. הבריטים והצרפתים חברו יחד לפיתוח הקונקורד והרוסים פיתחו את הטופלב 144 שבמערב כונה בלעג ציני "קונקורדסקי" בשל דמיונו הלא מקרי לקונקורד הבריטי-צרפתי. הקונקורד והטופלב 144 דמו בגודלם ובביצועיהם: כ- 100 נוסעים ומהירות של 2.1-2 מאך. לעומתם, שלושת יצרני המטוסים הגדולים באותה עת בארה"ב, בואינג, לוקהיד ודאגלס, תכננו, כל אחד בנפרד, מטוס שאפתני הרבה יותר אשר היה אמור לשאת 300 נוסעים במהירות של 2.8 מאך. בסופו של דבר הפסיקו החברות האמריקאיות את פיתוח מטוסיהן בעיקר בשל אי כדאיות כלכלית שהתחדדה עוד יותר על רקע כניסת מטוסי הג'מבו לשירות באותה עת, דבר שהפך את התחבורה האווירית לעממית וזולה עוד יותר. הטופלב 144 הרוסי סבל מבעיות בטיחות ולאחר מספר התרסקויות מבישות (כולל בסלון האווירי בפריז) החליטו הרוסים שלא להכניסו לשירות. נותר איפוא הקונקורד לבדו ומסיבות כלכליות יוצרו 13 מטוסים בלבד ששימשו במשך כ- 30 שנה מטוסי הדגל של החברות הלאומיות הבריטית והצרפתית והכח המניע להמשך שירותם היה בעיקר היוקרה הלאומית. אך גם ליוקרה הלאומית יש גבול והשיקול הכלכלי גובר, כפי שאנו עדים לכך בימים אלו.
מלבד שיקולים כלכליים, המעכבים כיום פיתוח מטוסי נוסעים על-קוליים, נוספו בשנים האחרונות גם תקנות רעש מחמירות, בעיקר באשר לבום העל-קולי שיוצרים מטוסים אלה. כיום עוסקת סוכנות החלל האמריקאית NASA במחקר הטיסה העל-קולית תוך מיגבלות תקציב קשות ובמסגרת זו השמישה לפני כשנתיים מטוס טופלב 144, שהיה באכסנה ברוסיה, וערכה בו מספר עשרות טיסות ניסוי. גם יפן עורכת מחקרים על הטיסה העל-קולית אך בהיקף קטן יותר. מבין יצרניות המטוסים רק שתי חברות עוסקות באפשרות יישום טיסה על-קולית ושתיהן דווקא ביישום טיסה על-קולית למטוסי מנהלים, חברת גלפסטרים האמריקאית וחברת דאסו הצרפתית. לשתיהן תוכניות דומות ומדובר במטוס מנהלים שישייט במהירות של 1.8 מאך לטווח של כ- 7,500 ק"מ. התוכניות הן בבחינת היתכנות ועוד רחוקה הדרך ליישום מעשי ובוודאי לגבי מטוסי נוסעים גדולים.
הוצאתם של מטוסי הקונקורד מהשירות מסמלת אם כן את תום עידן התעופה העל-קולית האזרחית ונראה שיחלוף עוד זמן רב עד לחידושה.
- חברת Magellan Aerospace הקנדית הודיעה על הפסקת ייצור מנוע ה- Oranda בשל האטה בשוק התעופה הכללית. מנוע ה- Oranda הינו מנוע בוכנה תעופתי V8 מקורר נוזל שקיבל את הרישוי ב- 1998 לאחר פיתוח ארוך ויקר. הספקו 600 כ"ס והוא נועד הן למטוסים חדשים והן להחלפת מנועי בוכנה או טורבו-פרופ' במטוסים קיימים בשל מחירו הנמוך יחסית, תחזוקתו הזולה וצריכת הדלק המשופרת שלו. המנוע היה אמור להיות מותקן במטוסים חדשים מתוצרת צ'כיה, סין ותורכיה (בעיקר מטוסים חקלאיים) וכן ב- D.H. Otter, D.H. Bever ואפילו במקום מנועי הטורבו-פרופ' של ה-King Air 90.
כתב וערך: דוד קומפורטי
לראש העמוד