חדשות תעופה בקצרה – מאי 2006
· צי המטוסים בעלי קיבולת בינונית (200-300 מושבים) וטווח ארוך של אל-על מורכב כיום מ- 7 מטוסי בואינג 767 מתת-דגמים שונים ההולך ומתיישן במהירות. בכוונתה של אל-על להחליף צי זה במטוסים מהדור החדש בעלי קיבולת דומה וטווח ארוך. הדור החדש של מטוסים בקטגוריה זו מיוצג ע"י מטוסי בואינג 787 ואיירבס A350, אולם מטוסים אלו יהיו זמינים לאל-על רק בעוד מספר שנים ועל כן בואינג, המנסה לשמור על המונופול של מטוסיה באל-על ואיירבס המנסה לשבור אותו, מגישות בימים אלו הצעות לפתרונות ביניים עד לכניסת הדור החדש של המטוסים לשרותה של אל-על. בואינג מציעה תוכנית לשידרוג מטוסי ה- 767 הקיימים בעלות של מיליון דולר למטוס, עד למועד כניסתו של ה- 787 לשרות. איירבס מציעה תיפעול זמני של מטוסי A330 מתוצרתה (שהם המקבילים ל- 767 של בואינג) עד לכניסת ה- A350 לשרות והשתתפות בהשקעה הדרושה באל-על בשל שינוי יצרן המטוסים. לדברי מנכ"ל אל-על, חיים רומנו, ההחלטה חייבת להיעשות בקרוב.
גם חברות ארקיע וישראייר מתכננות קווים ארוכים עם מטוסים מהדור החדש, שתיהן מעדיפות את הבואינג 787 לצורך כך והן בודקות אפשרויות רכישה/החכרה של מטוסים מדגם זה.
· מועד קבלת הרישוי של מטוס ה-ECLIPSE 500 מקטגוריית VLJ אמור להיות לקראת סוף יוני 2006 וחברת DAYJET שהזמינה 239 מטוסים (ו- 70 נוספים באופציה) מדגם מהפכני זה לשימוש כמוניות-אוויר, מתארגנת להתחלת פעילות במחצית נובמבר עם 10 המטוסים הראשונים. קונספט התיפעול הוא הזמנת מושב (ולא מטוס שלם) עפ"י דרישה במחירים תחרותיים למחירי הטיסות של חברות התעופה האזוריות בארה"ב. השרות יופעל בעיקר משדות תעופה קטנים המשמשים את התעופה הכללית והמצויים בקירבת ערים קטנות ובינוניות שאין אליהן כמעט טיסות סדירות.
בשלב ראשון תפעל החברה מ- 5 בסיסי פעילות בפלורידה והצפי הוא שלקראת סוף 2007 היא תפעל מ- 20 בסיסי פעילות כאלו ב- 4 מדינות בדרום-מזרח ארה"ב. החברה מגייסת כיום טייסים ולאלה מאיתנו המעוניינים, הרי שהדרישות הן למינימום של 3,000 שעות טיסה מהן לפחות 500 שעות מפקד במטוסי סילון והשכר ההתחלתי הוא "מעל ל- 45,000 דולר" לשנה.
· חברתTAE הגרמנית הינה מחלוצות פיתוח וייצור מנועי דיזל תעופתיים ועד כה פיתחה והכניסה לייצור את מנוע ה"סנטוריון 1.7" שהספקו 135 כ"ס, המותקן במטוס החד-מנועי DA40 ובדו-מנועי DA42, שניהם מתוצרת חברת דיימונד האוסטרית. כמו-כן פיתחה החברה את מנוע ה"סנטוריון 4.0" שהספקו 350 כ"ס, שייצורו הסדרתי יחל השנה ואשר אושר להתקנה, בשלב זה, במטוסי ססנה 206 ו- 414 ובצירוס SR22 המהווים שוק פוטנציאלי של אלפי מטוסים ברחבי העולם ובהמשך יאושר להתקנה במטוסים אחרים, קיימים וחדשים.
בימים אלו הודיעה החברה על התחלת פיתוח ה"סנטוריון 3.2", שהספקו 230 כ"ס והצפי הוא שהרישוי עבורו יתקבל לקראת סוף 2007. התחלת ייצור סידרתית תהיה החל מ- 2008 והוא מיועד למטוסים כמו הססנה 182 ואחרים בעלי הספק דומה.
מנועי הדיזל התעופתיים נקלטים היטב באירופה ואילו בארה"ב ההצלחה חלקית ומהוססת. החברה מקווה שהניסיון המצטבר באירופה יחד עם יעילותם וחסכוניותם הרבה של מנועים אלו, יביאו לפריצה לשוק האמריקאי ואומנם יש כיום מספר מטוסים בתכנון, שאמורים להיות מוצעים עם אופציה של מנועי דיזל, בנוסף לשוק הענק של מטוסי פייפר/ססנה ואחרים שבהם מנועי בוכנה מיושנים וזוללי דלק שהטכנולוגיה שלהם היא משנות ה- 30-40.
· מטוס התקיפה העתידי המשותף לשלושת הזרועות האמריקאיות (חיל-האוויר, הצי והמרינס) ה-F-35 , מפותח ע"י חברת לוקהיד-מרטין אולם תוך שיתוף פעולה ברמות שונות עם שמונה מדינות נוספות. מדינות אלו משתתפות בעלות פיתוחו אולם בתמורה הן שותפות בהגדרתו ובעיצובו ובעתיד תעשיות התעופה שלהן תקבלנה נתח בייצורו ובייצור מוצרים תעופתיים אחרים. אולם לאחרונה גוברות הטרוניות בקרב השותפות וחלקן מאיימות לפרוש מהפרוייקט ולרכוש בסופו של דבר מטוסים אחרים. בריטניה, שהינה השותפה הבכירה בפרוייקט, דורשת מהאמריקאים התחייבות להעברת טכנולוגיות מתקדמות יחד עם המטוסים שתרכוש וכך גם אוסטרליה ואיטליה, שכן ארה"ב מבקשת לשמור לעצמה בלבד מערכות בעלות סיווג בטחוני גבוה. נורבגיה טוענת לקיפוח בנתח שתקבל בייצור המטוס ורכיבים אחרים ועל אף תוספות שקיבלה, היא אינה ממהרת להתחייב להמשך השתתפות בפרוייקט ובודקת גם אפשרויות רכישה של מטוסים אחרים.
ישראל אינה שותפה של ממש בפרוייקט, אלא מעין משקיפה ובתור שכזו אין לה כמעט השפעה עליו. כבר עתה נראה שהאמריקאים לא יאפשרו לחיל-האוויר להתקין במטוסים שישראל תרכוש טכנולוגיות ומערכות של התעשיות הבטחוניות הישראליות, דבר שיפגע קשה בתעשיות אלו ובחיל-האוויר השואף שבמטוסיו תהיינה מערכות וטכנולוגיות ייחודיות עפ"י דרישותיו, כפי שנעשה ב- F-15I, ב- F-16I ובאפאצ'י.
מטוסי ה- F-16A/B ("נץ") של חיל-האוויר יוצרו בתחילת שנות ה- 80 וצפוי שבשנים הקרובות יצאו בהדרגה מהשרות. הלו"ז לגמר הפיתוח והתחלת הייצור של ה- F-35 מפגר במספר שנים והצפי שהמטוס יהיה זמין לחיל-האוויר הישראלי רק לקראת 2014-15. בשל החלל שיווצר, נשקלת האפשרות לרכוש בתקופת הביניים מטוסי F-16 או F-15 מתקדמים נוספים. ההחלטה על כך צריכה להיעשות בקרוב שכן עפ"י מלאי ההזמנות הנוכחי, ייצור ה- F-16 יסתיים ב- 2009 ושל ה- F-15 ב- 2010.
· הצעת רפא"ל/רייתון לפיתוח מערכת הגנה מפני טילים בליסטיים קצרי-טווח דוגמת ה"קסאם" נבחרה ע"י משרד הבטחון הישראלי והועדפה על פני הצעת התעשייה האווירית/בואינג שהושתתה על ה"חץ". ההצעה שזכתה מושתתת על עקרון "HIT-TO-KILL" שפירושו השמדת המטרה ע"י פגיעה ישירה ולא ע"י מרעום קירבה (כפי שזה ב"חץ"). בהצעתה משתמשת רפא"ל בטכנולוגיות שפיתחה למערכת להגנה מפני טילים בליסטיים טקטיים "AB-10" ואשר בזמנו מערכת ה"חץ" הועדפה על פניה. המערכת אמורה לאפשר גם יירוט של טילים בעלי טווח ארוך יותר דוגמת טילים מתוצרת אירן שטווחם עד 65 ק"מ.
· תוכניתה של נאס"א לחזרה לירח שפורסמה לפני מספר חודשים, עוררה ביקורת רבה בשל חוסר חדשנותה ודמיונה הרב לתוכנית "אפולו" משנות ה- 60. אין ספק ששימוש בקונספט דומה ורכיבים מוכחים מתוכניות אחרות, נובע בין השאר ממיגבלות תקציב, אולם התחושה היא שנאס"א של היום אינה אותה נאס"א חדשנית, רעננה וחלוצת טכנולוגיות מתקדמות כפי שהיתה בשנות ה- 60.
בשונה מ"אפולו", שם שוגרו כל חלקי החללית ושלושת האסטרונאוטים בשיגור אחד למסלול סביב כדור-הארץ ומשם לירח, הרי שעתה ישוגרו 4-6 אסטרונאוטים למסלול סביב כדור-הארץ ושאר חלקי החללית ישוגרו בנפרד לאותו מסלול ולאחר מיפגש והרכבה, תשוגר החללית יחד עם האסטרונאוטים לירח.
בימים אלו פורסמו נתונים ראשונים על משגר האסטרונאוטים (CLV) למסלול סביב הארץ: הוא יורכב משני שלבים, כאשר השלב הראשון הינו נגזרת של המאיץ בעל דלק מוצק של משגר המעבורת והשלב השני הינו נגזרת של המנוע J-2, שהיה בשלבים השני והשלישי של המשגר "סטורן" מתוכנית "אפולו". המערך כולו של המשגר ובקצהו תא האסטרונאוטים (CEV) ישקול בהמראה 909 טון, גובהו יהיה 94 מ' וביכולתו יהיה להכניס למסלול נמוך סביב כדור-הארץ מסה של 25 טון. הצפי שניסויי הטיסה שלו יערכו בשנים 2011-12.
ערך: דוד קומפורטי