הטסת נערות ונערים בשמי הארץ במסגרת

פרויקט "צהלה"

פרויקט "צהלה" נוסד ביוזמתו של רן פקר. מתנדבים בפרויקט עוסקים בחניכת קבוצות של בני נוער בבתי ספר תיכוניים במטרה לקדם את המודעות לאזרחות טובה ולהגיע למצב של גיוס לצה"ל "בראש גדול".

מתוך פרויקט "צהלה" בבית הספר התיכון המקיף בנשר התגבשה קבוצה של נערות ונערים מצטיינים, שהישגיהם האישיים בולטים: פתוחים לרעיונות חברתיים, תורמים ועוזרים לחבריהם בבית הספר ויוצרים נורמות חדשות של התנהגות חיובית בקהילה. נערות ונערים אלה ראויים להכרה ולהוקרה.

"במקרה", היה קיים כבר קשר בין האחראי על הפרויקט בנשר (חובב טיסה בעצמו) ובין חברים בטייסת 10 בצפון. חברים בטייסת 10 מעבירים בהתנדבות קורסים לקבוצות במספר בתי ספר בצפון בנושאי תעופה, כולל קשר עם נשר. לא לקח הרבה זמן להחליט שהבעת התודה לקבוצת החניכים המצטיינים בפרויקט תהיה טיסה לימודית בשמי הארץ. שלושה טייסים מטייסת 10 התנדבו מייד לערוך את הטיסה הזאת.

בבית הספר נתנו לקבוצת המצטיינים הדרכה על תעופה ועל עקרונות הטיסה. בשבת בבוקר, ה-25 בינואר 2003, הגענו כולנו – נערות ונערים, מלוויהם מבית הספר וטייסים - לשדה התעופה בחיפה. בחדר התדריכים הסברנו לנערות ולנערים, שלרובם זו עמדה להיות הטיסה הראשונה בחייהם, על המטוסים ועל נתיבי הטיסה. סיפרנו להם על מזג האוויר וכיצד הוא משפיע על שיקולינו, ומה צפוי לנו הן באוויר והן למטה, על פני הקרקע, לאורך תוואי הטיסה.

אתי במטוס הזלין היו נערה ונער והמחנכת שלהם בבית הספר. די היה בהבעת ההשתאות שעל פני הנערה, הסופגת ומפנימה את חוויית ההמראה, כדי להצדיק את המבצע. טסנו בעמקי הגליל, לתבור, לבקעת הירדן, צפונה מעל הכנרת, מערבה לעכו ומשם בחזרה לחיפה. מזג האוויר היה, ביום של חסד, צח וצלול, החרמון המושלג בהק ברקע, הערים נצרת, צפת וכרמיאל נראו מזוויות לא מוכרות ולא ויתרנו, כמובן, גם על חווית הטיסה מעל לבית. אבל הטיסה הייתה חוויה לא רק לנוער המצטיין מפרויקט צהלה – אלא גם לטייסים. אולי אנחנו מקבלים את נוף הארץ המתגלגל מתחתינו כעניין מובן מאליו, וצריך שלפעמים נוסע מתרגש יזכיר לנו את הזכות שאנחנו נהנים ממנה בכל טיסה.

זו הייתה הפעילות האווירית הראשונה של טייסת 10. התגמול האמיתי לנו, הטייסים, הוא בנתינה. על זה טייסת 10 קיימת. נתינה לנוער ראוי זה, שערכיו והשקפותיו מתגבשים תחת תנאים חיצוניים קשים, היא נתינה חשובה כפליים. אם קירבנו נפש אחת ליתר אהבת הארץ, ליתר מוטיבציה וגם, אולי, לתעופה – הסיפוק כולו שלנו.

אבנר הלוי

חיפה, 26.1.2003

הטסת נערות ונערים בשמי הארץ במסגרת

פרויקט "צהלה"

פרויקט "צהלה" נוסד ביוזמתו של רן פקר. מתנדבים בפרויקט עוסקים בחניכת קבוצות של בני נוער בבתי ספר תיכוניים במטרה לקדם את המודעות לאזרחות טובה ולהגיע למצב של גיוס לצה"ל "בראש גדול".

מתוך פרויקט "צהלה" בבית הספר התיכון המקיף בנשר התגבשה קבוצה של נערות ונערים מצטיינים, שהישגיהם האישיים בולטים: פתוחים לרעיונות חברתיים, תורמים ועוזרים לחבריהם בבית הספר ויוצרים נורמות חדשות של התנהגות חיובית בקהילה. נערות ונערים אלה ראויים להכרה ולהוקרה.

"במקרה", היה קיים כבר קשר בין האחראי על הפרויקט בנשר (חובב טיסה בעצמו) ובין חברים בטייסת 10 בצפון. חברים בטייסת 10 מעבירים בהתנדבות קורסים לקבוצות במספר בתי ספר בצפון בנושאי תעופה, כולל קשר עם נשר. לא לקח הרבה זמן להחליט שהבעת התודה לקבוצת החניכים המצטיינים בפרויקט תהיה טיסה לימודית בשמי הארץ. שלושה טייסים מטייסת 10 התנדבו מייד לערוך את הטיסה הזאת.

בבית הספר נתנו לקבוצת המצטיינים הדרכה על תעופה ועל עקרונות הטיסה. בשבת בבוקר, ה-25 בינואר 2003, הגענו כולנו – נערות ונערים, מלוויהם מבית הספר וטייסים - לשדה התעופה בחיפה. בחדר התדריכים הסברנו לנערות ולנערים, שלרובם זו עמדה להיות הטיסה הראשונה בחייהם, על המטוסים ועל נתיבי הטיסה. סיפרנו להם על מזג האוויר וכיצד הוא משפיע על שיקולינו, ומה צפוי לנו הן באוויר והן למטה, על פני הקרקע, לאורך תוואי הטיסה.

אתי במטוס הזלין היו נערה ונער והמחנכת שלהם בבית הספר. די היה בהבעת ההשתאות שעל פני הנערה, הסופגת ומפנימה את חוויית ההמראה, כדי להצדיק את המבצע. טסנו בעמקי הגליל, לתבור, לבקעת הירדן, צפונה מעל הכנרת, מערבה לעכו ומשם בחזרה לחיפה. מזג האוויר היה, ביום של חסד, צח וצלול, החרמון המושלג בהק ברקע, הערים נצרת, צפת וכרמיאל נראו מזוויות לא מוכרות ולא ויתרנו, כמובן, גם על חווית הטיסה מעל לבית. אבל הטיסה הייתה חוויה לא רק לנוער המצטיין מפרויקט צהלה – אלא גם לטייסים. אולי אנחנו מקבלים את נוף הארץ המתגלגל מתחתינו כעניין מובן מאליו, וצריך שלפעמים נוסע מתרגש יזכיר לנו את הזכות שאנחנו נהנים ממנה בכל טיסה.

זו הייתה הפעילות האווירית הראשונה של טייסת 10. התגמול האמיתי לנו, הטייסים, הוא בנתינה. על זה טייסת 10 קיימת. נתינה לנוער ראוי זה, שערכיו והשקפותיו מתגבשים תחת תנאים חיצוניים קשים, היא נתינה חשובה כפליים. אם קירבנו נפש אחת ליתר אהבת הארץ, ליתר מוטיבציה וגם, אולי, לתעופה – הסיפוק כולו שלנו.

אבנר הלוי

חיפה, 26.1.2003