חדשות תעופה בקצרה – אוקטובר 2005
· חמש שנים לאחר קירקועו בעקבות שתי תאונות קטלניות במהלך פיתוחו, אושר ייצור בהיקף מלא של המסוק-מטוס בואינג/בל V-22 "אוספרי". קצב הייצור הנוכחי של 11 מטוסים לשנה יוגבר בהדרגה כך שב- 2012 יגיע ל- 48 מטוסים לשנה, כאשר המרינס ירכוש 360 מטוסים מדגם MV-22 לתובלת סער, חיל- האוויר ירכוש 50 מטוסים מדגם CV-22 למשימות מיוחדות והצי ירכוש 48 מטוסים מדגם HV-22 למשימות חיפוש והצלה.
· חיל-האוויר המצרי אמור לקבל עד סוף השנה 3 מטוסי אנטונוב AN-74T-200A מאוקראינה עם אופציה ל- 6 מטוסים נוספים. שווי העיסקה 34 מיליון דולר, שהינו מחיר מגוחך ביחס למטוסים מערביים מקבילים (זהו מטוס תובלה במשקל מכס' של 36.5 טון שבגירסה האזרחית שלו נושא כ- 70 נוסעים).
בכוונת המצרים לרכוש בסה"כ 18 מטוסים מדגם זה וחיל-האוויר הלבנוני דחה קבלת שני מטוסים שהזמין מדגם זה לשנה הבאה בכדי לאפשר אספקה מוקדמת למצרים.
· מטוס ה"ג'בלין" הדו-מושבי מקטגורית
(VERY LIGHT JET) VLJ ביצע את טיסת הבכורה שלו ב- 30/9/05 בקולורדו. זהו עוד מטוס בקטגוריה פעלתנית וסואנת זו המתפתחת במהירות רבה, אך ייחודו בהיותו נראה כמו מטוס קרב קטן וכך גם ביצועיו.
התעשייה האווירית שותפה בפרוייקט זה ובכוונתה לפתח יחד עם היצרן גירסה צבאית של מטוס אימון ע"י שידרוג האויוניקה, התקנת מנועים חזקים יותר, התקנת כסאות מפלט, הקניית כושר נשיאת חימוש וכו'.
הצפי הוא שמחיר מטוס אימון כזה יהיה כ- 7-6 מיליון דולר, שהם כמחצית ממחירי מטוסי אימון מקבילים והתעשייה האווירית החלה לעניין את חיל האוויר הישראלי באפשרות רכישתו כתחליף למטוסי ה"צוקית" המיושנים.
· MUSIC מערכת ההגנה של חברת אל-אופ להגנת מטוסים מפני טילי כתף, תהיה מוכנה לניסוי על גבי פלטפורמה אווירית במחצית השנייה של השנה הבאה. ייחודה של המערכת הוא שהיא מכילה סיב מיוחד להובלת אות הלייזר, דבר המאפשר את התקנת הגנרטור המייצר את הלייזר בתוך תא המטען של המטוס והצריח הבולט מחוץ לגוף המטוס קטן וכולל את החיישנים ומקרן הלייזר בלבד.
המערכת מזהה שיגור טיל ופועלת נגדו ע"י שיגור קרן לייזר הפוגעת בראש הביות של הטיל ומשבשת את פעולתו וכל זאת באופן אוטומטי וללא התערבות צוות המטוס.
· בתדריך ליצרנים הודיעה DARPA סוכנות למחקרים מתקדמים של משרד ההגנה האמריקאי על כוונתה לפתח כלי טיס זעיר (NANO AIR EHICLE-NAV) שיוכל לחדור ולטוס בתוך מבנים ומערות. משקלו יהיה קטן מ- 10 גרם, מטענו יהיה 2 גרם וגודלו יהיה מתחת ל- 5 ס"מ. ביכולתו יהיה לטוס למרחק של 1000 מ' במהירות של 10-7 מ'/שנ', להתקדם במהירות איטית של 0.5 מ'/שנ' במשך דקה ולרחף במקום במשך לפחות דקה, כל זאת תוך שידור תמונות וידאו.
הסוכנות מצפה לפיתוח אמצעי הנעה אקזוטיים דוגמת ניפנוף כנפיים או חיקויים אחרים של הטבע. פאזת הפיתוח הראשונה תימשך 18 חודשים ובסופה ייבחר יצרן יחיד שימשיך לפאזת הפיתוח השנייה, שתארך 18 חודשים גם כן ותיכלול טיסות ניסוי והוכחת יכולת.
· ב- 19/10/05 שוגר מבסיס וונדנברג בקליפורניה אחרון טילי ה"טיטן" כשהוא נושא בחרטומו לוויין ריגול של משרד ההגנה האמריקאי למסלול קוטבי. לוויינים כבדים אלו (כ- 12-11 טון) עוטים מעטה כבד של סודיות, אך המעט הידוע מהיכולות הפנומנליות שלהם גובל במדע בדיוני.
ה"טיטן" וה"אטלס" המיתולוגיים היו הטילים הבליסטיים הביניבשתיים מהדור הראשון של ארה"ב בשיא המלחמה הקרה בסוף שנות ה- 50 ותחילת ה- 60 ונשאו ראשי-נפץ כבדים עם פצצות מימן בנות מגטונים רבים. עם השנים הוחלפו טילים מסיביים אלו בדורות חדשים של טילים קטנים יותר, זריזים, מדוייקים ומתוחכמים יותר ואילו טילי ה"טיטן" וה"אטלס" הפכו לפלטפורמות שיגור לוויינים וחלליות.
סביב ה"טיטן" התפתחה משפחה שלימה של משגרים כבדים ששימשו לשיגור לוויינים וחלליות כבדות, בעיקר לצרכים צבאיים. הסידרה האחרונה במשפחה זו היתה סידרת "טיטן 4" שממנה בוצעו 39 שיגורים (4 מהם נכשלו). את מקום ה"טיטן" ירשו טילי ה"דלתא 4" וה"אטלס 5" החדישים לביצוע שיגורי מטענים כבדים עבור חיל-האוויר האמריקאי.
· איום התנגשות אסטרואיד בכדור-הארץ, שיגרור אחריו קטסטרופה עולמית כפי שארע מספר פעמים בהיסטוריית כדור-הארץ, כשהאחרון שבהם היה לפני 65 מיליון שנה שבעטיו החתום מטה כותב שורות אלו ולא דינוזאור מכובד, מטריד רבים ומעלה רעיונות רבים ומגוונים כיצד למנוע שואה זו.
לאחרונה קיבלה המחלקה להנדסה אווירונאוטית של
אוניברסיטת גלזגו בסקוטלנד תקציב לפיתוח רעיונות שונים ומקוריים לטיפול בבעיה מציקה זו תוך שימוש בטכנולוגיות עכשוויות.
רעיון אחד דן בשיגור חללית שתנוע בחלל בעזרת מיפרש שנדחף ע"י "רוח השמש" (זרם חלקיקים שמקורו בשמש). חללית זו תנוע בחלל 10-5 שנים ותיצבור מהירות בעזרת המיפרש ואז תשגר את מטענה להתנגשות עם האסטרואיד המתקרב לכדור-הארץ. בשל המהירות היחסית הגדולה (מוערכת בכ- 290,000 קמ"ש), אנרגיית ההתנגשות תהיה מספיק גדולה על מנת להסיט את האסטרואיד ממסלול ההתנגשות עם הארץ.
רעיון אחר דן בהצבת מראות בחלל שתרכזנה את קרינת השמש על פניו של האסטרואיד המתקרב, תחממנה ותאיידנה את הקרח שעל פניו וסילוני האדים שיווצרו יהדפו ויסיטו את האסטרואיד ממסלול התנגשות עם הארץ (כך נוצרים זנבות כוכבי שביט המתקרבים מעת לעת לשמש).
כבר כיום נעשה מעקב אחר גופים המתקרבים לכדור-הארץ והשאלה היא לא אם אלא מתי תתרחש התנגשות של גוף מסיבי בכדור-הארץ וכיצד נהיה ערוכים למנוע אותה.
ערך: דוד קומפורטי