חדשות בקצרה – מרץ 2005
● לאחר למעלה משנתיים של התנהלות תחת הגנת בית-משפט מפני נושים עפ"י פרק 11, הכריז בית-משפט בארה"ב על חברת "קומנדר" כפושטת רגל והפסיק את פעילותה. חברת "קומנדר" התמחתה בייצור מטוסי בוכנה חד-מנועיים עתירי ביצועים ושני מטוסים מתוצרתה מצויים בשדה הרצליה.
● צרות ליצרני מנועי דיזל תעופתיים:
יצרנית המטוסים הקלים "דיאמונד" האוסטרית, שהיא אחת מחלוצות השימוש במנועי דיזל, יצאה בקריאה ליצרני מכוניות להיכנס לשוק מנועי הדיזל התעופתיים בכדי לאפשר ליצרני המטוסים מבחר גדול יותר של מנועים. קריאתה זו באה בעקבות חילופי האשמות בינה לבין יצרנית מנועי הדיזל TAE אשר במנועה, ה- CENTURION 1.7, המניע את מטוס ה- DA40 TDI (ואת ה- DA42 הדו-מנועי), התגלו סימני קורוזיה בראשי הצילינדרים.
יצרנית מנועי הדיזל הצרפתית SMA, ביקשה את הגנת בית-המשפט מפני נושים בשל עלויות קבלת הרישוי של מנוע ה- SR305-230 (בן 230 כ"ס) מתוצרתה בארה"ב. לדברי החברה מצב זה יארך זמן קצר בשל התחייבות המשקיעים בחברה להגדיל את השקעותיהם.
● לפני מספר שנים פורסם מכרז ה- VXX להחלפת צי המסוקים הנשיאותי של ארה"ב. מדובר בצי של 23 מסוקים בערך כולל של 1.6 מיליארד דולר. ייחודו של המכרז אינו בגודלו אלא ביוקרתו הרבה ועל כן בהשלכות הנובעות מכך להצלחת שיווקו בעולם של המסוק שיבחר.
את המכרז מנהל צי ארה"ב ולשלב הסופי הגיעו שני מתחרים: ה- VH-92 של חברת סיקורסקי, שהוא גירסה משופרת של ה- S-92 החדש שלה וה- US101 המשותף לחברות אוגוסטה/ווסטלנד/מרטין-לוקהיד/בל ואשר מבוסס על ההליקופטר האירופי EH101 של החברות אוגוסטה/ווסטלנד (איטלקית/בריטית). לאחר מספר דחיות זכה בימים אלו דווקא ה- US101 מה"מוצא" האירופי, זכיה שעשויה להשפיע על מכרזים אחרים של הצבא וזרועות מימשל אחרות בארה"ב, כמו גם במקומות אחרים בעולם.
● לפני מספר שנים העדיפה חברת אל-על לרכוש מטוסי איירבס 330 אירופיים במסגרת חידוש צי המטוסים, על פני הרכישה המסורתית של מטוסים מתוצרת חברת בואינג האמריקאית. אולם בשל לחץ כבד מצד הדוד סם ובשל היות חברת אל-על חברה ממשלתית, שונתה ההחלטה ובסופו של דבר נרכשו מטוסים מתוצרת בואינג.
עם הפרטת אל-על והעברתה לידיים פרטיות, נפתחה הדלת שוב בפני איירבס לביצוע עיסקה אפשרית עם אל-על. מאיירבס נמסר שהיא "עוקבת אחר ההתפתחויות" וממקורות אחרים נמסר שנציגיה מקיימים כבר מגעים עם אל-על.
● לאחר מסע ארוך על גבי חללית המחקר "קאסיני" של סוכנות החלל האמריקאית NASA אל כוכב הלכת שבתאי (סטורן) וכניסה למסלול סביבו, השתחררה ממנה הנחתת של סוכנות החלל האירופית ESA, ה"הויגנס", בדרכה לנחיתה רכה על פני הירח הגדול של שבתאי, הטיטן. טיטן הוא הירח הגדול ביותר במערכת השמש והוא אף גדול מכוכבי הלכת חמה (מרקיורי) ופלוטו ובניגוד לירחים אחרים במערכת השמש, הוא בעל אטמוספירה. ההשערה היא שעל פניו שוררים תנאים, שבחלקם דומים לתנאים שהיו על פני כדור הארץ בימיו הראשונים ולכן יש עניין רב לחוקרו. מה שמוסיף למסתורין הוא היותו עטוף בעננות תמידית המסתירה את פניו.
בדרכה לנחיתה, עברה הנחתת דרך אטמוספירה ערפילית של כ- 160 ק"מ, כאשר היא מאיטה את נפילתה בעזרת מצנח. בחלקה העליון מורכבת האטמוספירה מתערובת של חנקן ומתאן, כאשר ריכוז המתאן עולה עם הירידה בגובה. בגובה של כ- 20 ק"מ אובחנו ענני מתאן וקרוב לפני הקרקע היתה שכבת ערפל של מתאן או אתן.
הנחיתה התבצעה במהירות של 4.5 מ'/שנ' על פני הקרקע הקפואה של הירח. הטמפרטורה על פני הקרקע כ- C º 180- ומתוך האזנה לקולות מהשטח, נראה שנושבות שם רוחות עזות. הנתונים משודרים לכדור הארץ דרך החללית "קאסיני" המשמשת כתחנת מימסר, אולם בשל תקלה באחד מתוך שני ערוצי השידור, אבדו חלק מהנתונים ובעיקר אלו של מדידת הרוח בעת המעבר דרך האטמוספירה ובהיות החללית על הקרקע.
על אף התקלות, ועל אף היות הנחתת חלק קטן מתוך החללית הגדולה של NASA ומתוך מערך השיגור כולו (משקלה של ה"הויגנס" כ- 340 ק"ג ושל ה"קאסיני" כ- 5.4 טון), נחשב מבצע ההנחתה להצלחה גדולה של סוכנות החלל האירופית.