בעקבות החלטת בג"צ 1235/15 מיום 1.6.15.
ביום 1.6.15 נתן בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ החלטה המבהירה את צו הביניים שהוציא מלפניו ביום 14.4.15 ואפשר לכל טיס לבצע בשדה התעופה בהרצליה גם טיסות לשמירת כשירות טייסים ובטיחות טיסה – שעתיים בכל חודש וזאת עד ליום 14.7.15.
תחילת הפרשה המשפטית במחדל ארוך ומתמשך של הרשויות המקצועיות המופקדות על התעופה בישראל לרבות על פיתוח שדות תעופה, ניהולם ושמירה על בטיחות הטיסה.
כל שדות התעופה האזרחיים בארץ הוקמו לפני חקיקת חוק התכנון והבניה. למעט חלקים מנתב"ג כולם אינם מוסדרים על פי החוק הנ"ל, שבא לעולם שנים לאחר שהשדה בהרצליה קיים ופועל לביצוע משימות תעופתיות רבות כגון לימוד טיסה, ריסוס, מוניות אויר, כיבוי שריפות ותובלה קלה.
לקח לרשויות כ-30 שנה עד לשנת 2000 ,לגבש תוכנית מתאר ארצית ( תמ"א 15) הקובעת את הצרכים הלאומיים בתחום שדות התעופה הפרושים ברחבי הארץ. מדובר בקביעת האינטרס הלאומי של מדינת ישראל לקיים את שדות התעופה הללו.שדה התעופה בהרצליה הינו אחד השדות בתמ"א 15. בשנת 2003 דחה בג"צ עתירה של העיריות הסמוכות לשדה – הרצליה, כפר שמריהו ורעננה - שביקשו לסגור את השדה, למחוק אותו מתמ"א 15 וקבע כי הוא חלק ממערך שדות התעופה החיוני לפעילות תעופתית תקינה בישראל, כי על הרשויות להסדיר אותו על פי דיני התכנון והבניה וכי אין לסגור אותו אלא במידה ותמצא חלופה מתאימה.
הממשלה מינתה ועדה בראשות האלוף מיל. הרצל בודינגר לבדיקת הצרכים של מדינת ישראל לעתיד בשדות תעופה ברחבי הארץ. הועדה קבעה כי יש צורך בשדה תעופה במרכז הארץ וכי אין לסגור את הרצליה בטרם יפתח לשימוש בפועל שדה אחר באזור המרכז, בעין שמר. הממשלה אישרה את המלצות הועדה.
אלא שהרשויות הממונות רשות שדות התעופה (רש"ת) ורשות התעופה האזרחית (רת"א), לא עשו את המוטל עליהן. רש"ת סירבה להשלים את התכנית המפורטת לשדה הרצליה, רת"א לא דרשה ממנה לפעול כנדרש ושר התחבורה בכלל מתעלם מהתעופה הכללית וצרכיה לחלוטין.
לאור מחדלי הרשויות כאמור קבע היועמ"ש כי ביום 15.4.15 תהפוך הפעילות התעופתית בשדה הרצליה לבלתי חוקית, מבחינת דיני התכנון והבניה.מבחינה תעופתית אין שום בעיה בשדה, לא בטיחותי ולא אחרת.
לפיכך הגורמים הפעילים בשדה הרצליה ובינהם חברות התעופה, הטייסים, מכוני הבדק, המכונאים ובעלי מטוסים , הגישו עתירה נגד הרשויות במטרה לאפשר את הפעילות בשדה עד להקמת חלופה מתאימה באזור המרכז.
העותרים, ואלוף מיל. הרצל בודינגר בתוכם, ביקשו גם צו ביניים לשמירת המצב הקיים בהרצליה עד להכרעה בעתירה.
בג"צ, לאחר שבחן את טענות הצדדים, הבחין מיד באזלת היד של הרשויות ובראשן רש"ת. מקום שהרשויות אינן פועלות נאלץ בג"צ לפעול במקומן. כך מצא עצמו בג"צ קובע נוהלים להסדרת הפעילות התעופתית בשדה התעופה בהרצליה ובמילים אחרות – בג"צ מנהל את השדה!
אז מה הבעיה? הבעיה שבג"צ, עם כל הכבוד, לא מבין הרבה בתעופה בכלל ובניהול שדות תעופה בפרט. וכך יצא מלפני בג"צ צו ביניים המאפשר חניית מטוסים בשדה הרצליה, פעילות מכוני בדק אך אוסר לקיים כ- 70%-60% מהטיסות לרבות טיסות מסחריות ופרטיות שהן עיקר הפעילות במקום.
והתוצאה – שדה התעופה לא נסגר כביכול אך כאשר רוב הטיסות בוטלו ונגרם לחברות התעופה הפועלות במקום נזק כלכלי כבד. באין טיסות אין גם צורך רב בשרותי מכוני הבדק וגם הם סופגים הפסדים כבדים.
יש להדגיש – המרקם הכלכלי של התעופה הכללית בארץ הינו עדין במיוחד ולכל גזרה המצמצמת חלק מהפעילות ישנן השלכות מהותיות על כל המגזר. הצמצום הדרסטי שנקבע על ידי בג"צ בהלטה מיום 14.4.15 איים לגרום לקריסה מוחלטת של הענף.
ועוד לא הזכרנו את הפגיעה בבטיחות הטיסה הנגרמת כתוצאה מכך שמאות טייסים מתקשים לטוס ולשמור על כשירותם ולו המינימלית הנדרשת על ידי תקנות הטייס.
ורש"ת בשלה – היא פרשה את החלטת הביניים באופן הפוגע ביותר בפעילות התעופתית ובטייסי התעופה הכללית וגרמה בכך לנזק גדול יותר ללא כל צורך. בצר להם פנו העותרים שוב לבג"צ בבקשה "להבהיר" את צו הביניים אך בפועל לשנותו באופן שיאפשר לכל טייס לטוס בהרצליה בתקופת הביניים שנקבעה.
לשמחתנו בג"צ נעתר לבקשה בחלקה החשוב והציל את הענף מחנק מיידי.
אז מי שחושב שאפשר לחיות בארץ הזאת ללא בג"צ שיחשוב שוב. על הרשויות אין לו מה לסמוך.
ירון אפרת, עו"ד