יציאה למערב, הזדקרות בפניית גובה נמוך הרוויחה את שמה המיוחד
נכתב על ידי David Jack Kenny תורגם על ידי איציק מה-יפית מתוך מגזין AOPA
http://www.aopa.org/Pilot-Resources/Safety-and-Technique/Accident-Analysis/Accident-Statistics/ePilot-Reports/Called-That-for-a-Reason.aspx?WT.mc_sect=sap&WT.mc_id=140530epilot
כמו משיכה בגובה נמוך, מהירות גבוהה, זהו תמרון הנראה נעים עד שהדברים משתבשים. אתם רוצים לאפשר לעצמכם או לנוסעים שלכם מבט טוב וקרוב במשהו על הקרקע, לפיכך אתם מנמיכים, מאיטים את המטוס ומטים כנף בחדות בכדי לשמור הקפה הדוקה סביב נקודה זו. במהירות נמוכה, גורם העומס המוגבר הנכפה על ידי הפניה, גורם למטוס להתחיל להנמיך, אולם אתם רוצים להישאר מספיק איטיים על מנת לבחון את מה שאתם מסתכלים אליו, כך שאינכם מוסיפים כוח. במקום זה, אתם מושכים את מוט ההיגוי, ובו זמנית מהדקים את הפנייה ומגדילים את זווית ההתקפה. זה עתה הכנסתם עצמכם להזדקרות מואצת קלסית.
אם אתם פקחים מספיק, או סתם בעלי מזל, שמרתם את הבול ממורכז ושמרתם מספיק גובה להיחלצות. אתם קרוב לוודאי תקבלו את בהלת חייכם כאשר האף נופל, סביר שללא אזהרה מוקדמת, בעודכם קרוב לקרקע בגובה שממנו מרביתנו לא התאמנו בהרבה היחלצויות מסחרור. אפילו כך, מזלכם שפר עליכם. זהו סוג הפחד שממנו אפשר ללמוד. אם החלקתם בפנייה, או סתם נכנסתם אליה לאט מדי, זה היה סוף המשחק. הקרקע הייתה פוגשת אתכם לפני שהייתם יכולים להיחלץ.
השם שנתנו לסוג זה של התרסקות באלסקה ובהר West משקף את התדירות שבה היא תופסת ציידים המנסים לשחק באיתור: הם מכונים "הזדקרויות צבי". אולם זה קורה בכל מקום, לא רק בערבות. דוגמה מרתקת הסתיימה מטרים ספורים מהטיילת של קוני איילנד בניו-יורק באביב 2005, כאשר מדריך, שביצע טיסת הדגמה לשלושה חניכים עתידיים מתחת לתקרה מותרת של שדה JFK(Class B), איבד שליטה בססנה 172 בעת ניסיון פנייה במהירות 60 קשר.
הגרסה באזור נידח עדיין יכולה להיות טיפוסית יותר. במובן זה, ההתרסקות הקטלנית של ססנה 170B ב-5 בספטמבר 2013 הייתה פרק נוסף – אפילו לא האחרון ביותר – בהיסטוריה חוזרת עצובה.
ידיד, שצד עם טייס ססנה באזור מרוחק של דרום מזרח אלסקה (כ-74 מייל צפון מערב ל-Glennallen), סיפר לחוקרים שמוקדם יותר באותו היום הטייס צד צבי בחורשה גבוהה. הוא הכין את הצייד אולם לא הצליח לסמן את מיקומו לפני עזיבת המקום. לאחר חזרתם לאזור הנחיתה בקו הרכס, הטייס החליט לחפש את הצייד מהאוויר. חברו ראה את הססנה ממריאה ומבצעת "סדרה של תמרונים בגובה נמוך"; הוא שיער שהיא חלפה אותו בטיסה של בערך 45 מייל שעה כ-80 עד 100 רגל מעל הקרקע. לאחר הקפה אחת של הנקודה, הטייס חלף שוב בסמוך וסימן באגודלו ושוב חזר לנקודה שהקיף קודם. המטוס החל אז פנייה שמאלית, והפיל את האף בחריפות. הוא החל להסתחרר לפני שפגע בקרקע עם האף תחילה. הטייס נהרג, למרבה המזל, כאשר היה בטיסת יחיד.
קשה היה להעריך את נסיונו התעופתי. היה ברשותו רשיון טייס פרטי בעל הגדר למטוס חד-מנועי יבשתי; לא נמצא ספר טיסות. בדיקתו הרפואית האחרונה התבצעה יותר מאשר שנתיים קודם, בה נרשמו נסיון של 186 שעות טיסה, וכמובן, זמן לדגם ויצרן לא נדרשו. נראה שרכש מעט התמקצעות בפעילויות מחוץ לשדה, אולם באלסקה אין זה חריג.
למרבה הצער, תאונות מסוג זה אינן בלתי נפוצות. בחלקים נרחבים של מדינתנו, הן מתרחשות לעתים מזומנות מספיק על מנת להשפיע. לעתים צבי מעורב למעשה.