ערב עיון בנושא  התמצאות בשדות תעופה ובעיקר חדירה למסלול שהתקיים אתמול, 20.10.14 ,

שאפו גדול לנתן שרון, טל שדאגה לכיבוד, שלומי שסיפר על אירועים שקרו לו כפקח ולדרור מארגן הערב.

לקחנו את האודיטוריום הגדול כדי שיהיה מקום לכולם, לרבות חברינו מהתעופה הספורטיבית, אבל האולם לא היה מלא....  חבל. היה מאד מעניין וחשוב. מי שלא בא הפסיד.

מפאת חשיבות העניין אני מבקש להדגיש כמה דברים:

  • נושא החדירה למסלול הוא בעל פוטנציאל לתאונות קשות. הוא קורה הרבה מאד, בכל העולם וגם אצלנו, ובכל המגזרים – גם לנו.

  • לדעתי, לימוד והכנות לטיסה (כבר שמענו את זה פעם?...) ותשומת לב – יקטינו כמעט לאפס את הסיכוי לאירועים מסוכנים אלו.

  • אף אחד מאיתנו לא רוצה לגרום לאירוע. הכל מתחיל ונגמר במקצועיות ותשומת לב.

  • שאף אחד מאיתנו לא יגיד לי זה לא יכול לקרות. חוסר מקצועיות, חוסר תשומת לב, חוסר הכנה – וזה רק עניין של "מתיי", לא של "אם".

  • בכל התקרבות למסלול פעיל בפרט ובכלל בתנועה בשדה תעופה: מחייב הרבה תשומת לב.

  • כולנו לומדים את דפיות השדה אליהם אנו טסים. הרושם שלי שאנו משקיעים הרבה יותר בדפית ה ILS, APPROACH, STAR, מאשר בדפית השדה: מסלולי ההסעה וכד' – ודווקא היא המורכבת והקשה ביותר.

  • כולנו צריכים לזכור: בעקבות אירועים כואבים יש הנחייה שאם אחד מהנוכחים בקוקפיט ולא משנה מה תפקידו, אומר "אני לא יודע איפה אנו נמצאים" – עוצרים את ההסעה מייד.

  • שוב הוברר כמה חשוב נושא ה CRM/SRM.

  • ולבסוף, פחות חשוב מי אשם: הטייס או הפקח. גם אם הפקח טעה, ואנו ניהרג – לא יעזור לנו שמישהו אחר טעה. הקפדה על בניית תמונת המצב בכל רגע, תשומת לב מירבית עשויות לגרום לנו להבין ולתקן גם טעויות של אחרים ולמנוע אירועים מסוכנים ואולי אף להציל את חיינו.

בברכה

שי פופר – יו"ר  אגודת התעופה הישראלית

לקדימון בנושא:    https://www.youtube.com/watch?v=3zBdtNVa8N0&feature=player_embedded