חוויותיו של טיס פרטי בתערוכת PARIS AIR SHOW LE BOURGET
היות ואני שוהה בבלגיה באופן קבוע (עד מרץ 2004) , בעיר קטנה, לא רחוק מבריסל, החלטתי לנצל את ההזדמנות ולבקר בתערוכת התעופה LE BOURGET בפריס.
יודעי דבר ב"אתר התעופה הקלה" כבר ציינו שהדבר היחידי בתערוכה השווה ביקור, זו חנות המתנות.
עם התרשמות "חיובית" כזו , יצאנו, אשתי ואני, יום קודם לכן ברכב, ולאחר שלש וחצי שעות של נסיעה, הגענו למלון קטן הנמצא כקילומטר צפונית לשדה התעופה "שרל דה גול" ממש מתחת לתוואי גישת המכשירים לאחד המסלולים. חוויה תעופתית כבר מהרגע הראשון.
למחרת התייצבנו בפתח שדה התעופה LE BOURGET , מוכנים לשיכרון החושים, העובר על כל טיס חובב, בסביבת מטוסים, מנועים וסתם מכשור תעופתי.
תקלה ראשונה: הצרפתים אולי מומחים לאוכל אך בבדיקות בטיחותיות, ממש חבל על הזמן. חמישה בודקים עם מכשירים מצפצפים על קהל ההולך ורב מרגע לרגע. תור הכניסה השתרך ברוחב של שלשה מטר ולאורך של 200 מטר.
שעה ורבע המתנה בחוץ הביאו אותנו לרגע הנכסף, אנחנו בפנים. מה זה בפנים?, שדה התעופה נראה כמו גיבוב של מבנים ללא סדר כלשהו. נראה כאילו השדה התפתח במשך השנים ללא מחשבה תחילה. שלטים להכוונה ?- יוק, דיילות מסבירות פנים?- רק בסרטים (ואולי למכובדים ומוזמנים, אלה החותמים על הצ'ק)
תקלה שניה: מזג האוויר האירופי נעלם ובמקומו קבלנו שרב ישראלי טהור. לך תסתובב בחום כשהשמש יוקדת ואתך האישה, שהתעופה בשבילה זה "בעלי ה"חכם" שתלוי באוויר, בגובה שלשת אלפים רגל,כשמתחת לישבנו חתיכת פח חלודה" .
למרות הקשיים שמנו פעמנו אל הביתנים של התעשייה הישראלית כדי להתבסם בגאוניות הביתית.
בחוץ עומדים כמה מטוסים ללא טיס וטיס אחד ללא מטוס. מבטיח. אבל בפנים הקידמה מדברת. מושג רב במערכות שליטה, זיהוי, הכוונה וירי אין לי (אם בכלל). מה כבר אפשר לדרוש ממכונאי טנקים במיל?
אבל הזוג הוירטואלי הנחמד, המופיע בהקרנה תלת מימדית, יכניס אותנו מידית לסודות הציוד המעולה, אשר יגרום לכל אויב פוטנציאלי להסתתר מתחת לשולחן, בחיל ורעדה, שלא נדבר בכלל על לעלות לאוויר ולהתייצב מול הטכניקה, כגבר.
רק חבל שעל כל משפט של הגברת הוירטואלית הנחמדה מגיב הגבר (הטיס?) במשפטי הערצה טפלים, בדיוק כמו בסרטוני הפרסומת האמריקאים, בטלוויזיה, בהם האזרח הקטן משבח את המוצר להרזיה שוב ושוב. בצידו השני של הביתן נתקלנו במערכת משוכללת וחדישה אשר ניתן להרכיבה בגחונו של מטוס נוסעים, המערכת מזהה טיל הנורה על יד מחבל, ובעזרת הוקוס פוקוס מבקשת ממנו לשוב על עקביו. אם הטיל מבין עברית, הוא מבצע 180 וחוזר למפעילו. נהדר. (צחוק צחוק, אם זה עובד?, החברה האלה יעשו מליונים). יצאנו מלאי גאווה מהמוח היהודי הממציא לנו פטנטים, והלכנו לחפש משהו מהתעופה הפרטית (משם אנחנו באים, לא?) לצערנו זיהינו שני סוגי מטוסים בלבד המענינים אותנו. האחד D40 של Diamond , והשני של החברה הצרפתית EADS SOCATA, מסוג .TRINIDAD GT שני המטוסים הם בעלי ארבע מושבים אך שונים בתכונות ובעלות. היות והחלום הרטוב שלי הוא SOCATA , נרחיב את הדיבור על המטוס הזה והמטוסים האחרים כגון D40’ SIRUS 22 ,ו- COLUMBUA 300 של LANCAIR , בכניסה אחרת לאתר.
תקלה שלישית: לאור הפרידה קורעת לבבות מה"קונקורד", שמו לנו אחד כזה בין המבנים (אלה המגובבים ללא סדר). ואיך אפשר שלא לצלם אותו . אלא מה , בדיוק כשלחצתי על המתג של המצלמה עברה לה צרפתייה כבודה (זו עם החולצה הלבנה) והסתירה את אישתי. שקט סביבתי כבר לא היה לי.
אחר הצהרים התקיים מופע אווירי מלהיב, בו הופיעו מטוסי אווירובטיקה (פעם ראשונה אני רואה מטוס העובר מישרה ואופקית לטיפוס אנכי בפחות משניה). כאן אפילו אישתי נשארה פעורת פה.
שני מטוסי נוסעים של "איר בס", 318 והענק 600 340- , הציגו המראה קצרה ופניות חדות כאילו והיו ססנה 172 . מדהים.
מטוסי קרב התעופפו בשמים מכל הכוונים, מתפארים ביכולתם ובביצועיהם (מתי האירופאים עומדים לצאת לקרב?), וגם ההליקופטרים לא טמנו ידם בצלחת. בקיצור חגיגה לחובבי מטוסי הקרב.
לא נוכל להמשיך ולפרט את קורותנו, כי למעשה השמש שברה אותנו. הלכנו הביתה.
את חנות המתנות לא מצאנו.
שי בוים
22.06.03
חוויותיו של טיס פרטי בתערוכת PARIS AIR SHOW LE BOURGET
היות ואני שוהה בבלגיה באופן קבוע (עד מרץ 2004) , בעיר קטנה, לא רחוק מבריסל, החלטתי לנצל את ההזדמנות ולבקר בתערוכת התעופה LE BOURGET בפריס.
יודעי דבר ב"אתר התעופה הקלה" כבר ציינו שהדבר היחידי בתערוכה השווה ביקור, זו חנות המתנות.
עם התרשמות "חיובית" כזו , יצאנו, אשתי ואני, יום קודם לכן ברכב, ולאחר שלש וחצי שעות של נסיעה, הגענו למלון קטן הנמצא כקילומטר צפונית לשדה התעופה "שרל דה גול" ממש מתחת לתוואי גישת המכשירים לאחד המסלולים. חוויה תעופתית כבר מהרגע הראשון.
למחרת התייצבנו בפתח שדה התעופה LE BOURGET , מוכנים לשיכרון החושים, העובר על כל טיס חובב, בסביבת מטוסים, מנועים וסתם מכשור תעופתי.
תקלה ראשונה: הצרפתים אולי מומחים לאוכל אך בבדיקות בטיחותיות, ממש חבל על הזמן. חמישה בודקים עם מכשירים מצפצפים על קהל ההולך ורב מרגע לרגע. תור הכניסה השתרך ברוחב של שלשה מטר ולאורך של 200 מטר.
שעה ורבע המתנה בחוץ הביאו אותנו לרגע הנכסף, אנחנו בפנים. מה זה בפנים?, שדה התעופה נראה כמו גיבוב של מבנים ללא סדר כלשהו. נראה כאילו השדה התפתח במשך השנים ללא מחשבה תחילה. שלטים להכוונה ?- יוק, דיילות מסבירות פנים?- רק בסרטים (ואולי למכובדים ומוזמנים, אלה החותמים על הצ'ק)
תקלה שניה: מזג האוויר האירופי נעלם ובמקומו קבלנו שרב ישראלי טהור. לך תסתובב בחום כשהשמש יוקדת ואתך האישה, שהתעופה בשבילה זה "בעלי ה"חכם" שתלוי באוויר, בגובה שלשת אלפים רגל,כשמתחת לישבנו חתיכת פח חלודה" .
למרות הקשיים שמנו פעמנו אל הביתנים של התעשייה הישראלית כדי להתבסם בגאוניות הביתית.
בחוץ עומדים כמה מטוסים ללא טיס וטיס אחד ללא מטוס. מבטיח. אבל בפנים הקידמה מדברת. מושג רב במערכות שליטה, זיהוי, הכוונה וירי אין לי (אם בכלל). מה כבר אפשר לדרוש ממכונאי טנקים במיל?
אבל הזוג הוירטואלי הנחמד, המופיע בהקרנה תלת מימדית, יכניס אותנו מידית לסודות הציוד המעולה, אשר יגרום לכל אויב פוטנציאלי להסתתר מתחת לשולחן, בחיל ורעדה, שלא נדבר בכלל על לעלות לאוויר ולהתייצב מול הטכניקה, כגבר.
רק חבל שעל כל משפט של הגברת הוירטואלית הנחמדה מגיב הגבר (הטיס?) במשפטי הערצה טפלים, בדיוק כמו בסרטוני הפרסומת האמריקאים, בטלוויזיה, בהם האזרח הקטן משבח את המוצר להרזיה שוב ושוב. בצידו השני של הביתן נתקלנו במערכת משוכללת וחדישה אשר ניתן להרכיבה בגחונו של מטוס נוסעים, המערכת מזהה טיל הנורה על יד מחבל, ובעזרת הוקוס פוקוס מבקשת ממנו לשוב על עקביו. אם הטיל מבין עברית, הוא מבצע 180 וחוזר למפעילו. נהדר. (צחוק צחוק, אם זה עובד?, החברה האלה יעשו מליונים). יצאנו מלאי גאווה מהמוח היהודי הממציא לנו פטנטים, והלכנו לחפש משהו מהתעופה הפרטית (משם אנחנו באים, לא?) לצערנו זיהינו שני סוגי מטוסים בלבד המענינים אותנו. האחד D40 של Diamond , והשני של החברה הצרפתית EADS SOCATA, מסוג .TRINIDAD GT שני המטוסים הם בעלי ארבע מושבים אך שונים בתכונות ובעלות. היות והחלום הרטוב שלי הוא SOCATA , נרחיב את הדיבור על המטוס הזה והמטוסים האחרים כגון D40’ SIRUS 22 ,ו- COLUMBUA 300 של LANCAIR , בכניסה אחרת לאתר.
תקלה שלישית: לאור הפרידה קורעת לבבות מה"קונקורד", שמו לנו אחד כזה בין המבנים (אלה המגובבים ללא סדר). ואיך אפשר שלא לצלם אותו . אלא מה , בדיוק כשלחצתי על המתג של המצלמה עברה לה צרפתייה כבודה (זו עם החולצה הלבנה) והסתירה את אישתי. שקט סביבתי כבר לא היה לי.
אחר הצהרים התקיים מופע אווירי מלהיב, בו הופיעו מטוסי אווירובטיקה (פעם ראשונה אני רואה מטוס העובר מישרה ואופקית לטיפוס אנכי בפחות משניה). כאן אפילו אישתי נשארה פעורת פה.
שני מטוסי נוסעים של "איר בס", 318 והענק 600 340- , הציגו המראה קצרה ופניות חדות כאילו והיו ססנה 172 . מדהים.
מטוסי קרב התעופפו בשמים מכל הכוונים, מתפארים ביכולתם ובביצועיהם (מתי האירופאים עומדים לצאת לקרב?), וגם ההליקופטרים לא טמנו ידם בצלחת. בקיצור חגיגה לחובבי מטוסי הקרב.
לא נוכל להמשיך ולפרט את קורותנו, כי למעשה השמש שברה אותנו. הלכנו הביתה.
את חנות המתנות לא מצאנו.
שי בוים
22.06.03