חדשות תעופה בקצרה – נובמבר 2006
· שנת 2005 היתה שנה מוצלחת לתעופה המסחרית העולמית ובעיקר זו שבאירופה, אך עדיין גרועה לחברות האמריקאיות, זכר לטראומת פיגועי 2001 שמעבר להיותם פיגועי טרור, הם פגעו קשות בדרך החיים האמריקאית.
אף שחברת דלתא האמריקאית היא הראשונה בעולם מבחינת כמות הנוסעים ב- 2005, 118.9 מליון נוסעים, הרי שמבחינת המחזור הכספי היא במקום השביעי עם 16,191 מליון דולר ועם הפסד תיפעולי של 2,001 מליון דולר (!!), חברת אמריקן-איירליינס במקום השני עם 98 מליון נוסעים, אך מבחינת המחזור במקום הרביעי עם 20,712 מליון דולר והפסד תיפעולי של 93 מליון דולר, חברת יונייטד במקום החמישי עם 66.7 מליון נוסעים, מבחינת מחזור במקום השישי עם 17,379 מליון דולר והפסד תיפעולי של 219 מליון דולר וכך הלאה ברוב החברות האמריקאיות.
לעומתן, החברות האירופאיות עשו חיל ברובן, כאשר קבוצת אייר-פרנס-ק.ל.מ במקום הרביעי עם 70 מליון נוסעים, אך במקום הראשון מבחינת מחזור עם 26,036 מליון דולר ורווח תיפעולי של 1,136 מליון דולר, חברת בריטיש איירווייז במקום ה- 13 עם 35.6 מליון נוסעים, מבחינת מחזור במקום השמיני עם 15,122 מליון דולר ורווח תיפעולי של 1,252 מליון דולר וכו'.
סך המחזור העולמי בתעופה האזרחית הסתכם בשנת 2005 ב- 440 מיליארד דולר, מתוכם 154 מיליארד דולר בארה"ב ודולקת אחריה אירופה עם 133 מיליארד דולר.
· ההוצאה למחקר ופיתוח לתעופה וחלל בעולם גדלה ב- 2005/6 בממוצע ב- 13.5% כשבריטניה היא המובילה עם גידול של 25.7% והסתכמה ב- 4.6% מסך המכירות בענף. ההוצאה בארה"ב בשנה זו הסתכמה ב- 7.6 מיליארד דולר ובבריטניה ב- 3.7 מיליארד דולר והוצאה זו מהווה 60% מכלל ההוצאה העולמית למחקר ופיתוח בשנה זו.
· חברת SWAN INTERNATIONL האוסטרלית סיימה בימים אלו ניסויים קרקעיים של גלאי מבוסס לייזר לזיהוי גזירות-רוח. בהיות המערכת מבוססת לייזר, מידותיה קטנות, צריכת ההספק שלה נמוכה ומחירה זול ממכ"ם מזג-אוויר ולכן היא מתאימה למטוסי התעופה הכללית ומטוסי מנהלים. החברה במו"מ עם שותפות פוטנציאליות מאירופה וארה"ב להמשך פיתוח, רישוי וייצור.
· שוק מטוסי הבוכנה החד-מנועיים פורח בימים אלו וחברת ססנה מספקת עתה את המטוס ה- 6,000 בקטגוריה זו מאז שחודש ייצורם ב- 1996 וחברת צירוס מספקת את המטוס ה- 3,000 מתוצרתה מאז שהחלה לייצר ב- 1999 את ה- SR20 וה- SR22. הדרישה רבה הן מצד לקוחות פרטיים והן מצד בתי-ספר לטיס ואחד הקטליזטורים לרכישה מוגברת מצד בתי-הספר הוא היות סביבת הטייס, במיוחד במטוסי הצירוס, דומה לזו של מטוסים מסחריים גדולים בשל המיכשור המתקדם מדגמי ה- GLASS COCKPIT.
· התפתחותה הכלכלית המהירה של סין באה לידי ביטוי גם בהתעצמות צבאית ובשאיפתה להפוך למעצמה גלובלית. במסגרת זו, רכשה סין מאוקראינה ב- 1999 נושאת מטוסים שנמצאת עתה בשיפוץ ושידרוג לקראת כניסתה לשרות ב-2010. בכוונתה לפתח גם מטוסי קרב ימיים, אולם בשלב זה מתכוננת סין לרכוש מטוסי סוחוי 33 רוסיים (פיתוח ימי של סוחוי 27) עבור נושאת מטוסים זו. עפ"י התוכנית, ב- 2016 יהיו ברשותה שלוש נושאות מטוסים והזמנת מטוסי הסוחוי עשויה אז להסתכם ב- 50 מטוסים.
· מטוס הקרב העתידי של שלושת זרועות הצבא האמריקאי, ה- JSF, מפותח בשיתוף ובעזרה במימון של 8 מדינות נוספות. בימים אלו החלו המדינות השותפות לחתום על מסמך הבנות עם האמריקאים להמשך פיתוח והתחלת ייצורו של המטוס ועל אף הסתייגויות שונות מצד חלק ממדינות אלו, נראה שבסופו של דבר תחתומנה כולן על מסמך הבנות זה.
ישראל וסינגפור אינן שותפות לפרוייקט, אך חתמו עם האמריקאים על הסכם לקבלת אינפורמציה על הפרוייקט ותהיינה הראשונות לקבל מטוס קרב זה לאחר המדינות השותפות, כפי הנראה החל משנת 2014. חיל-האוויר הישראלי מתכונן לרכוש לפחות 100 מטוסים מדגם זה ומבקש להכליל בהם מערכות ייחודיות שפותחו בתעשיות הבטחוניות בארץ, אך יכולת התקנת מערכות אלו תהיה כפי הנראה מוגבלת, מכיוון שישראל חתמה על הסכם עם ארה"ב בשנת 2002 כשהמטוס היה כבר בשלבי פיתוח מתקדמים ואפשרויות ביצוע שינויים בו הצטמצמו.
· לאור קיצוץ במספר מסוקי הקרב אפאצ'י מדגם D שחיל-האוויר הישראלי רוכש, בודק החיל שוב הצעה שהועלתה בעבר, לחמש חלק ממסוקי הבלק-הוק שברשותו. ההצעה היא של יצרנית המסוק, חברת סיקורסקי בשיתוף עם אלביט ורפא"ל וכוללת התקנת מערכות פיקוד, בקרה והתרעה מוקדמת והקניית כושר נשיאת טילי נ"ט דוגמת ספייק-ER של רפא"ל ואחרים.
· חיל-האוויר הישראלי מפעיל מטוסי גלפסטרים G550 (שהינם מטוסי מנהלים ארוכי-טווח) לבקרה והתרעה מוקדמת (CAEW) ומטוסי גלפסטרים G5 (מהם פותח דגם G550) לביון ואיסוף אותות אלקטרוניים (SEMA). התעשייה האווירית וחברת גלפסטרים מפתחות לאחרונה מטוס תידלוק המבוסס על מטוס ה- G550. הרעיון הוא לפתח מטוס תידלוק קטן וזריז לצרכים אזוריים היכול לשמש גם לצרכים אחרים ולדברי התעשייה האווירית מסוגל לשאת עד 25 טון דלק. כיום מפעיל חיל-האוויר מטוסי בואינג 707 ומטוסי הרקולס לתידלוק אווירי, אולם מטוסי ה- 707 יקרים לתחזוקה בשל גילם ומטוסי ההרקולס מוגבלים ביכולותיהם כמטוסי תידלוק.
ביום עיון שנערך לאחרונה במכון פישר בהרצליה בנושא תידלוק אווירי, הוצג הפרוייקט ע"י נציגי התעשייה האווירית כולל הצגת יכולות מבצעיות ותחשיבים כלכליים. הדגש היה שמטוס כזה לא נועד להחליף לחלוטין מטוסי תידלוק גדולים דוגמת הבואינג 707 או 767, אלא לייצור צי מיכליות מעורב ותחשיבי עלויות התיפעול של צי מעורב כזה הראו יתרון ניכר על פני המשך הפעלת הצי הנוכחי וזאת מלבד הוורסטיליות והגמישות התיפעולית הרבה של צי מעורב. אמנם נשמעו הערות עוקצניות מצד חלק מהמשתתפים שאינטואיטיבית נראה להם מגוחך להפוך מטוס מנהלים למטוס מיכלית, אולם לדעת החתום מטה, מן הראוי לבדוק את הנושא ברצינות ולעומק הן מהסיבות הכלכליות והן בשל המאפיינים של הזירה המזרח-תיכונית שיכולים להתאים למיכלית מסוג זה.
· מדינה אסייתית נוספת העוברת תהליכי התפתחות מהירים וההופכת למעצמה גלובלית, היא הודו. הישגיה בתחום החלל מרשימים וברשותה משגרים כבדים ולוויינים מפיתוח עצמי. בחודשים הקרובים היא מתכוננת לשגר לוויין בר-החזרה וזאת לקראת שיגורו של האסטרונאוט ההודי הראשון לחלל באמצעות המשגר הכבד GSLV-3 מתוצרתה המסוגל להכניס מטען של 10 טון למסלול נמוך סביב כדור-הארץ.
בימים אלו מגבשת סוכנות החלל ההודית (ISRO) תוכנית להנחתת חללית מאויישת על הירח. עלות הפרוייקט מוערכת כיום ב- 4.4 מיליארד דולר וטרם נקבע לו"ז לביצועו, אולם נראה כי מדובר בעוד כ- 10 שנים.
ערך: דוד קומפורטי