חדשות תעופה בקצרה – יולי 2006
· חלק ניכר מהתאונות בתעופה מתרחשות על הקרקע בשל הבנה לקויה של הוראות, טעויות בהסעה/המראה/נחיתה, הימצאות עצמים זרים על המסלולים וכו'.
קבוצת חוקרים מ- 13 חברות אירופאיות החלה לפתח מערכת שתבצע הסעה אוטומטית של מטוסים לאחר נחיתה אוטומטית בתנאי ראות אפס או קרוב לכך, מהמסלול ועד לבית הנתיבות. מערכת כזו תמנע סגירת שדות בשל ערפל ותגביר את הבטיחות בתנאי ראות גרועים. צפוי שמערכת להוכחת יכולת תיבנה תוך 3 שנים.
עצמים זרים על גבי מסלולים הינה בעיה בטיחותית חמורה, במיוחד למטוסי סילון, וזכורה עדיין תאונת מטוס הקונקורד שתחילתה בפיסת מתכת על המסלול, שפגעה בגלגליו בעת המראתו וסופה בהתרסקותו. לאחרונה החלה חברה בריטית לשווק מערכת לזיהוי עצמים זרים על המסלולים והיא עושה זאת ברצף, 24 שעות ביממה ובכל תנאי מזג-אוויר. המערכת הקרויה TARSIER, מורכבת מ- 4 יחידות רדאר, מסוגלת לאתר עצמים קטנים עד לכדי 10 מ"מ העשויים מחומרים שונים (מתכת, פלסטיק, גומי, זכוכית וכו') ולציין את מיקומו של כל אחד מהם בדיוק של 3 מ' באמצעות מערך GPS. עלותה של המערכת 3.64 מיליון דולר.
· המסוק-מטוס V-22 "אוספרי", שפיתוחו כמעט והופסק בשל שתי תאונות קטלניות בשנת 2000, הפגין לאחרונה את יכולותיו במספר מבצעים מרשימים. המסוק ביצע חציית ארה"ב מהחוף המזרחי למערבי, מרחק של 3,900 ק"מ, ב- 9 שעות ללא חניה תוך ביצוע שני תדלוקים אוויריים ו- 3 ימים לאחר מכן חזר דרך זו ב- 8 שעות תוך שהוא מגיע למהירות של 300 קשר ולגובה של 16,000 רגל. מבצע שאפתני אף יותר בוצע זמן קצר לאחר מכן כאשר שני מסוקים כאלו המריאו מארה"ב לבריטניה ללא חניה. אחד מהם נחת באיסלנד בשל תקלה, אך השני חצה את האטלנטיק ולאחר מספר תדלוקים אוויריים נחת בבריטניה לקראת הופעתו במופע האווירי,
AIR TATTOO, ובסלון האווירי בפארנבורו.
יכולותיו והוורסטיליות של מסוק זה אמורות לעניין אותנו, שכן אחת ממדינות היעד ליצוא כלי מתוחכם זה היא ישראל.
· בסלון האווירי בפארנבורו בבריטניה שנערך ב- 16-23/7 הוצג מטוס המיג- 29M OVT, שהותקן בו ניהוג ווקטורי תלת-מימדי בשונה ממטוסים חדישים אחרים (גם רוסיים וגם מערביים), שם הניהוג הווקטורי הוא דו-מימדי. במטוס זה ניתן להטות את נחירי הפליטה של המנועים עד ל- 18º לכל כיוון, דבר המקנה למטוס יכולות תימרון מדהימות שחלקן ייחודיות למטוס זה, דוגמת סיחרור שטוח מבוקר ויכולת להביא את אף המטוס כמעט בכל מצב לכיוון היריב. יכולות אלו היו חלומו של כל טייס קרב מהדורות הקודמים, כאשר נערכו קרבות אוויר הדוקים תוך שימוש בתותחים או טילי אוויר-אוויר פרימיטיביים מהדורות הראשונים. כיום קרבות אוויר נערכים ממרחק רב ועל גבי מסכי הרדאר ויכולת התימרון נדרשת מהטילים המיירטים ולאו דווקא מהמטוסים.
על אף תהיות אלו, נראה שהרוסים כבר החליטו שיכולות אלו חיוניות שכן בכוונתם להכניס דגם זה לשימוש מבצעי ואף להציעו לייצוא.
· חיל-האוויר האמריקאי החליט שמטוס הקרב החדיש F-35, שיכנס בשנים הקרובות לשרות שלושת הזרועות האמריקאיות ובעתיד גם לשרות חיל-האוויר הישראלי, ייקרא "לייטנינג 2". מטוס ה"לייטנינג" המקורי היה מטוס קרב דו-מנועי אמריקאי ידוע מימי מלחמת העולם השנייה, והיה בשימוש בעיקר בגיזרת האוקיינוס השקט מול היפנים. המתכנן של ה"לייטנינג" ההיסטורי היה קלי ג'ונסון האגדי שבשנות ה- 50 וה- 60 תיכנן מטוסים מהפכניים דוגמת מטוס הקרב F-104 "סטרפייטר" ומטוסי הריגול U-2 ו- SR-71, ששייט בגובה של 80,000 רגל במהירות 3.5 מאך ושעד היום לא נשברו שיאי המהירות שלו.
· חברת אלתא קיבלה לאחרונה 22 מיליון דולר ממשרד הבטחון בכדי להקים מרכז מודיעיני לאומי שירכז אוטומטית, בה בעת ובזמן אמת, תצפיות ותמונות מפלטפורמות שונות של צה"ל, כולל מטוסים, כטב"מים (כלי-טייס בלתי מאויישים), לוויינים ואחרים.
· עפ"י תוכניות חיל-האוויר הישראלי, 18 מטוסי ההרקולס הישנים שברשותו מהדגמים E ו- H היו אמורים לעבור שידרוג והשבחה מקיפים. אולם עלות ההשבחה הגיעה לכדי 32 מיליון דולר למטוס, דבר שהביא לבדיקה מחודשת של כדאיות ביצועה כנגד רכישה של מטוסי הרקולס חדשים מדגם J, שמלבד היותם חדשים, יכולותיהם טובות בהרבה משל הדגמים הישנים. עלות הרכישה של הרקולס מדגם J היא 65 מיליון דולר למטוס ואם תהיה החלטה חיובית בנושא, ירכשו 6 מטוסים עם אופציה ל- 6 נוספים.
· במהלך השנים 1958-76 שילחה ברה"מ כ- 60 חלליות רובוטיות לחקר הירח (רק חלקן הצליחו במשימתן). אולם בעקבות הפסדה לארה"ב במרוץ לטיסה מאויישת לירח ובהמשך בעקבות התמוטטותה, חדלו שיגוריה לירח החל מ- 1976. רוסיה של היום מתכוננת לחזור לחקר הירח באמצעות חלליות ובכך היא מצטרפת לארה"ב, אירופה, סין, יפן והודו שמתכננות לבצע מחקרים מקיפים על הירח וארה"ב וסין אף מתכננות טיסות מאויישות אליו.
התוכנית הרוסית אמורה לצאת לפועל בשנת 2012 וכוללת שיגור חללית רובוטית באמצעות משגר "סיוז" משופר. בהתקרב החללית לירח, היא תשחרר תא שיכיל 10 גופים לחדירה במהירות גבוהה לתוך קרקע הירח (MSP) והללו ישוחררו מתוך התא בשני מטחים של 5 גופים כל אחד. גופים אלו יפלו בפיזור של מספר מיילים, יפגעו בפני הירח במהירות של 1.5 שנייה/מייל ויחדרו לעומק של מספר מטרים. סייסמוגרף, מקור כח ומשדר המצויים בכל גוף כזה אמורים לשרוד התנגשות זו.
בהמשך תשחרר חללית האם שני גופים נוספים (PL) שינחתו על הירח במהירות נמוכה יותר. לגופים אלו רקיטות בלימה ומיכשור רב יותר והם יפגעו בקרקע במהירות של 60-200 שנייה/מ', האחד ליד אתר הנחיתה של אפולו 11 והשני ליד אתר הנחיתה של אפולו 12 משנת 1969.
בהמשך, תיכנס חללית האם למסלול קוטבי סביב הירח ותשחרר את הגוף האחרון (PS) שינחת נחיתה רכה בקירבת הקוטב הדרומי של הירח לביצוע מדידות שונות ובין השאר לבדוק אפשרות קיום של מים בצורת קרח באזור זה.
חללית האם תמשיך להקיף את הירח ותשמש כתחנת ממסר להעברת הנתונים מכל הגופים שהונחתו על הירח, אל כדור-הארץ.
ערך: דוד קומפורטי