חדשות תעופה בקצרה – יוני 2006
· בשנים האחרונות נטלה חברת איירבס את הבכורה מידי חברת בואינג בתחום מטוסי הנוסעים הגדולים והובילה בכמות ההזמנות ובהיקף הייצור. חלק ניכר ממטוסיה של בואינג הם מטוסים משנות ה- 60 וה- 70 ועתה הם בסוף ימיהם כמו ה- 747, ה- 757, ה- 767 וכן ה- 717, שהוא משנות ה- 90 אך מכירותיו לא צלחו. ההצלחה של הדגמים החדשים של ה- 737 וה- 777 לא הספיקה ואיירבס הובילה בביטחה. בואינג ניסתה לפתח מספר קונספטים למטוסים חדשים, אך הללו לא הצליחו להלהיב את לקוחותיה והתנהגותה בשנים האחרונות היתה תזזיתית והעידה על משבר ואובדן עשתונות.
אולם במהלך 2004 מצאה בואינג את הנוסחה הגואלת בדמותו של ה- 787 לדגמיו השונים. למעלה מ- 50% ממבנהו עשוי מחומרים מרוכבים, מנועיו יעילים, נקיים וחסכוניים ב- 20% ממנועי הדור הנוכחי, סביבת הנוסע שופרה מאוד וכו'. ההצלחה היתה מיידית ועד היום הצטברו מאות רבות של הזמנות ואופציות. כניסתו לשירות מתוכננת ל- 2008 וכבר עתה בודקת בואינג אפשרות להגביר את קצב הייצור עד ל- 16 מטוסים בחודש בשל הביקוש הרב.
איירבס הגיבה בעצלתיים והכריזה על ה- A350 שאמור להתחרות ב- 787 אך למעשה הוא פיתוח של ה- A330 הקיים וכניסתו לשירות מתוכננת ל- 2010. עד כה הצטברו לא מעט הזמנות למטוס זה, אולם חלק ניכר מהלקוחות דורשים לשפר עוד יותר את המטוס ואיירבס כיום מתלבטת האם להמשיך בפיתוח המקורי ולהפסיד לקוחות, או לפתח משפחה חדשה לחלוטין של מטוסים שתיקרא A370 ושתתחרה הן ב- 787 והן ב- 777, אך הכניסה לשירות תהיה לפחות ב- 2012 ואזי גם כן תפסיד לקוחות... אם נוסיף לכך גם את הקשיים בפיתוח ובקצב הייצור הצפוי למטוס הדגל של איירבס, הסופר-ג'מבו A380, ושבואינג הכריזה על פיתוח דגם חדש, מוגדל ומשופר של ה- 747 הוותיק, שבוודאי יזנב בעתיד ב- A380, הרי שאנו עדים שתוך שנתיים התהפכו היוצרות בין שני ענקי תעופה אלו ואיירבס עתה במבוכה ובתחושת אובדן דרך.
· עוד סימן היכר של חברת דאגלס ההיסטורית שנרכשה ונבלעה ע"י בואינג בשנות ה- 90, נמוג בימים אלו כאשר מפעלה הידוע בלונג-ביץ' בקליפורניה פלט את אחרון מטוסי הבואינג 717 (לשעבר MD-95 של מקדונלד-דאגלס) וסגר את קווי הייצור שלו. המפעל החל בייצור ב- 1940 וסה"כ יצאו משעריו 15,599 מטוסים אזרחיים וצבאיים וביניהם 4,285 מטוסי C-47 (דקוטה), 3,000 מפציצי B-17, 1,779 מטוסי A-4 (סקייהוק), 556 מטוסי DC-8, 976 מטוסי DC-9, 1,181 מטוסים מסידרת MD-80, 120 מטוסי MD-90, 386 מטוסי DC-10, 60 מטוסי KC-10 (גירסה צבאית לתידלוק של ה- DC-10), 200 מטוסי MD-11 ולאחרונה 156 מטוסי בואינג 717.
מעתה יעסוק המפעל במתן שירותי תחזוקה וביצוע הסבות ושידרוגים למטוסי בואינג ודאגלס.
· חברת ססנה בודקת בימים אלו אפשרות לפתח מטוס בקטגוריית "מטוס ספורט קל" (LSA). זוהי קטגוריה חדשה שהוגדרה בשנים האחרונות ומתפתחת בקצב מהיר הן באירופה והן בארה"ב. המטוסים בקטגוריה זו הינם חד-מנועיים, דו-מושביים, משקלם עד 600 ק"ג, מהירותם עד 120 קשר ולהם כן נסע קבוע ופרופלור עם פסיעה קבועה. ההחלטה אם להיכנס לשוק סואן זה צפויה לקראת 2007 ואם אומנם תהיה חיובית, הרי שססנה תהיה הראשונה מבין היצרניות הגדולות בתעופה הכללית הנכנסת לשוק זה המאופיין ע"י יצרניות קטנות, בעיקר אירופאיות.
במקביל, מתכננת ססנה את משפחת הדור החדש של מטוסי בוכנה חד-מנועיים שיחליפו את מטוסי הססנה 172, 182 ו- 206 הוותיקים בקווי הייצור שלה והכרזה על כך צפויה לקראת סוף השנה.
· בשנת 2000 חתם חיל-האוויר הישראלי על הסכם עם בואינג להסבת 18 ממסוקי האפצ'י מדגם A שברשותו לדגם D (לונגבאו) ובהמשך סוכם על הסבת 6 מסוקים נוספים לאותה תצורה. בזמן הקרוב תסתיים הסבתם של ה- 18 הראשונים, אך חיל-האוויר הקפיא את הסבת ה- 6 הנותרים.
במקביל בודק חיל-האוויר אפשרות לרכישת מטוסי F-15I נוספים ובודק עם בואינג אפשרויות להארכת הטווח של 25 מטוסי F-15I שעתה ברשותו ע"י הגדלת קיבולת מיכלי הדלק התצורתיים או ע"י שינוי במבנה הכנפיים.
· על אף קשיים ואיומי פרישה מהפרוייקט מצד חלק מ- 8 שותפותיה של ארה"ב בפיתוח ה- F-35 (מטוס הקרב המשולב לשלושת הזרועות האמריקאיות), סוכם לאחרונה היקף הרכישות של כל שותפה ומסמך ההבנות אמור להיחתם בדצמבר וזאת לקראת כניסתו של המטוס לשירות בעוד מספר שנים. עפ"י ההבנות שסוכמו, בריטניה תרכוש 138 מטוסים, איטליה 131, אוסטרליה וטורקיה 100 כל אחת, הולנד 85, קנדה 60 ודנמרק ונורבגיה 48 כל אחת. שלושת הזרועות האמריקאיות, חיל-האוויר, הצי והמרינס, אמורות לרכוש בסה"כ 2,443 מטוסים.
ישראל היתה משקיפה בפרוייקט זה והמטוס מתוכנן כנראה להיות אחד ממטוסי הקרב העתידיים העיקריים של חיל-האוויר במהלך העשורים הבאים.
· שתי חברות גרמניות מפתחות בימים אלו מערכת צניחה הכוללת מלבד המצנח, כנף דלתא קשיחה במוטה של 1.5 מ' עם משטחי היגוי וכן שני מנועי סילון זעירים ותא מטען. המערכת כולה, כולל המנועים והדלק אך ללא מטען, שוקלת 30 ק"ג ומאפשרת לצנחן הצונח מגובה של 13,000 רגל להגיע עד למרחק של 200 ק"מ מנקודת ההטלה כאשר בשלב האחרון פותחים את המצנח. המערכת מעוררת התעניינות רבה לשימוש ע"י כוחות מיוחדים וצפוי שהניסויים בה יחלו ברבעון השלישי של 2007.
המערכת פותחה מתוך מערכת דומה לא ממונעת שפותחה עבור הצבא הגרמני ואשר הניסויים בה אמורים להסתיים לקראת סוף שנה זו. המערכת הלא ממונעת שוקלת 14 ק"ג ומאפשרת לצנחן הצונח מגובה של 33,000 רגל לגלוש למרחק של 50 ק"מ.
· בשנים האחרונות הטיסות לחלל חדלו להיות נחלתן הבלעדית של מדינות ומתחילה חדירה של חברות פרטיות המתכננות ובונות כלים לתיירות בחלל. בשלב ראשון אלו תהיינה טיסות בליסטיות לגבהים של 100-200 ק"מ, בהמשך תהיינה טיסות מסלוליות סביב כדור-הארץ וכבר מתוכננות טיסות פרטיות לירח. שתיים מהחלוצות בתחום הן VIRGIN GALACTIC
ו-SPACE ADVENTURES שמתכננות התחלת טיסות תת-מסלוליות ב- 2008 במחיר של 200,000 דולר לכרטיס. לדבריהן מאפייני הנוסעים הם גיל ממוצע של 55, כאשר 72% מהם גברים. הצפי הוא שבשנת 2021 היקף תיירות החלל יסתכם ב- 700 מיליון דולר לשנה ו- 14,000 תיירים.
חברת SPACE ADVENTURES אף הרחיקה לכת ומציעה טיסה של 5 ימים למסלול סביב הירח וחזרה תמורת 200 מיליון דולר. החללית תהיה נגזרת משופרת של החללית הרוסית "סיוז" שתכיל טייס ושני נוסעים. היא תשוגר ותתחבר לתחנה הבינ"ל שבמסלול סביב כדור-הארץ ובנפרד ישוגר לתחנה המאיץ לטיסה לירח. לאחר התחברות החללית למאיץ, היא תטוס לירח ותיכנס למסלול סביבו בגובה של 100 ק"מ ולאחר מספר הקפות, תואץ חזרה אל כדור-הארץ לנחיתה.
ערך: דוד קומפורטי