חדשות בקצרה - אוגוסט 2005
· במסגרת הניסיונות להקטנת המיפגעים הסביבתיים שיוצרת התעופה, עולים רעיונות מהפכניים ולעיתים מוזרים לכאורה.
לאחרונה פירסמה קבוצת מחקר של האגודה המלכותית הבריטית לאוירונאוטיקה מספר הצעות להקטנת מיפגעי זיהום ורעש: טיסה במבנה של מטוסי נוסעים, שכן עפ"י מחקרי נאס"א טיסה כזו חוסכת 10% מצריכת הדלק.
הצעה אחרת של הקבוצה היא לבצע תידלוק אוירי למטוסי נוסעים בעלי טווח בינוני אשר יעילים וחסכוניים יותר ביחס למטוסים ארוכי–טווח. המטוסים ימריאו עם כמות דלק מיזערית ובשל התידלוק האוירי, יהיו בעלי טווח ארוך מבלי לבצע נחיתות והמראות לתידלוק. מטוסי התידלוק ימריאו משדות רחוקים ממקומות ישוב וקרובים למקורות דלק.
לטענה שהתידלוק האוירי עלול להיות מסוכן למטוסי נוסעים, התגובה היתה שאם התידלוק האוירי טוב למטוס "חיל אויר 1" של נשיא ארה"ב, הרי שהוא טוב גם לנוסעים רגילים.
· בשנים האחרונות אנו עדים למהפכה בתחום המיכשור והאויוניקה בתעופה הכללית.
ה- GLASS COCKPIT הפך לאופציה סטנדרטית במטוסים החדשים והקונים מעדיפים ברוב המקרים אופציה זו.
בימים אלו הודיעה חברת "צירוס", שהפכה תוך שנים ספורות ליצרנית מובילה בתחום התעופה הכללית, שהיא מתקינה במטוסיה כציוד סטנדרטי מכשיר אזהרה לקירבת קרקע (EGPWS) כפי שמקובל במטוסי נוסעים. ציוד זה אינו חובה לקטגוריה זו של מטוסים וצעד זה התקבל בברכה ע"י רשויות התעופה. סביר להניח שגם היצרניות האחרות תלכנה בעקבות "צירוס" ותצענה מיכשור זה, כפי שמקובל בשוק תחרותי זה.
· אחד ממוקדי התערוכה באושקוש השנה היה הופעת הבכורה בתערוכה של שלושה נציגים מקטגורית מטוסי ה- VLJ (VERY LIGHT JET). קטגוריה זו מתפתחת בצעדי ענק בשנים האחרונות ותיצור מהפכה בתחום התעופה המסחרית הקלה, כפי שנכתב ע"י החתום מטה בכתבות קודמות.
הראשון והידוע ביותר בקטגוריה זו הינו ה- "ECLIPSE 500" שצבר ההזמנות שלו עומד כיום על כ- 2,300 מטוסים (!!). כרגע טסים ארבעה אבי-טיפוס והרישוי צפוי שיהיה ב- 3/2006. מחירו 1.295 מיליון דולר (במחירי 6/2000).
השני ומתחרהו הצמוד הינו ה"מוסטנג" של חברת ססנה שנראה כמו האח הקטן במשפחת מטוסי ה"סייטיישן" של החברה. הוא מעט גדול יותר מה- ECLIPSE 500, צבר ההזמנות שלו עומד כיום על כ- 240 מטוסים והרישוי צפוי ברבעון הרביעי של 2006. מחירו 2.395 מיליון דולר (במחירי 9/2002).
השלישי והמסתורי מכולם הינו ה- "HONDAJET" של חברת הונדה היפנית. הוא גדול יותר מהשניים האחרים והפרט המאפיין אותו הוא שמנועיו, אף הם תוצרת הונדה, מותקנים מעל לכנפיים. החברה טוענת שהמטוס נועד לבדיקת השוק ועתידו אינו ברור ולכן היא נמנעת מלפרט את ביצועיו ולנקוב במחירו.
· תוצאות שנת 2004 מראות בבירור התאוששות ויציאה מהמשבר שפקד את יצרניות התעופה והחלל בעולם ב- 2002-3. ב- 2004 הגיעה התעשיה האוירית למקום ה- 32 מבין היצרניות עם מחזור מכירות של 2,100 מיליון דולר ורווח של 11 מיליון דולר (מקום 31 ב- 2003 עם מחזור מכירות של 1,870 מיליון דולר ורווח של 15 מיליון דולר).
אלביט הגיעה למקום ה- 47 עם מחזור מכירות של 940 מיליון דולר ורווח של 58 מיליון דולר (מקום 45 ב- 2003 עם מחזור מכירות של 898 מיליון דולר ורווח של 54 מיליון דולר).
בראש ממשיכה לצעוד חברת בואינג מזה שנים והפעם עם מחזור מכירות של 52,457 מיליון דולר ורווח של 2,007 מיליון דולר.
· מאז ימי "אפולו" בסוף שנות ה- 60 ותחילת שנות ה- 70, חקר הירח כמעט והוזנח ע"י נאס"א. במסגרת תוכנית האב של מימשל בוש לחקר החלל, חקר הירח תופס מקום מרכזי וארה"ב חוזרת אליו בגדול.
נאס"א מתחילה להיערך לכך ובימים אלו הוחלט על בניית המשגר הדרוש להגשמת התוכנית ועל הקונפיגורציה שלו. בשונה ממבנה משגר המעבורת שם המעבורת מותקנת בצד המשגר, כאן תא המטען יחובר בצורה המסורתית בהמשך ובציר אחד עם המשגר ואל גוף המשגר ובהיקפו יוצמדו חמישה מאיצים עם דלק מוצק.
יכולת השיגור תהיה של מטען בן 100 טון מסה למסלול נמוך סביב כדור הארץ (LEO) ומשם שיגור לירח וכל זאת החל מ- 2015 ואילך.
לשם השוואה: למשגר ה"סטורן 5" המיתולוגי ששימש למבצע "אפולו" היתה יכולת שיגור של 140 טון למסלול נמוך ומשם שוגרה חללית "אפולו" אל הירח ומסתה, על כל שלושת מרכיביה, היתה 45 טון.
מסת המערכת כולה בהמראה מכף קנדי היתה למעלה מ- 2,800 טון (!!). מכל המיכלול האדיר הזה חוזר בסופו של דבר לכדור הארץ רק תא הפיקוד של החללית ובו שלושת האסטרונאוטים, שמסתו 5 טון.
ערך: דוד קומפורטי